זה בסדר, כל מצווה היא חשובה בפני עצמה, ולכן גם אדם שעדיין אינו שומר שבת חייב במצוות הבדלה, וממילא יכול להוציא אחרים ידי חובה.

אכן, נהוג שכל הקהל אומר בלחש פסוקים אלו - יחד עם המבדיל.

אפשר להשלים רק בהמשך הלילה של מוצאי שבת, עד עלות השחר (אפשר לברך על בשמים תמיד, אבל כחלק מההבדלה זה רק במוצאי שבת).

לא, צריך לחזור ולעשות הבדלה.

אם המבדיל טעם מהיין שיעור של "מלא לוגמיו" שמוגדר לאדם בינוני רוב רביעית, ולגדול יותר - בהתאם למציאות (מה שממלא צד אחד של הפה לגמרי) או שמישהו מהנוכחים טעם שיעור כזה - יצאת ידי חובה, ואם לא - לא.

לגבר אחר, רק אם הוא לא יכול או לא יודע לעשות בעצמו. לאשה בכל מקרה אי אפשר. עבור קטנים מעיקר הדין מותר.

עד בר מצווה.

מבדיל כרגיל (עד יום שלישי בערב), רק בלי ברכות מאורי האש ובשמים.

מן הדין מותר לשתות מים קודם הבדלה, אלא שנוהגים שאין שותים, אך בשעת דחק כזו נראה שניתן להתיר.

אפשר לעשות הבדלה רק עד יום שלישי, לפני השקיעה.

המנהג להריח את נר ההבדלה מובא בסידור יעב''ץ והטעם משום חיבוב מצווה, וכן יש בזה סגולה להינצל מרוחות רעות. אמנם בחב''ד לא נהגו בכך (אך פעמים רבות ראו שהרבי מריח את הנר).

צריך קודם להוסיף יין לגביע, כדי לתקן שלא ייקרא פגום ואחר כך ניתן להחזירו לבקבוק.

כתב אדמו"ר הזקן שגם המתפלל לאחר שהבדיל על היין צריך להזכיר אתה חוננתנו. והטעם שעיקר התקנה הייתה להבדיל בתפילה ולכן יש להזכיר בשמונה עשרה.

אם שמע הכל, והתכוין לצאת ידי חובה והמבדיל התכוין להוציא כל השומע - יצא.

וודאי שזה מצווה בפני עצמה, וצריך לשמוע הבדלה.

יכולה להוציא ידי חובה.

מן הדין מותר להבדיל על הכוס בצאת-השבת, ולעשות מלאכה, אף-על-פי שעדיין לא התפלל ערבית, אולם לכתחילה ראוי לבעל נפש שלא לעשות מלאכה עד לאחר סדר הקדושה של "ואתה-קדוש" הנאמרת בציבור, ולכן לכתחילה יש להתפלל ערבית קודם ההבדלה על הכוס ועשיית מלאכה.

על קפה או תה עם סוכר מותר. רק שיהיה לא רותח, כדי שיהיה אפשר לשתות רביעית בפעם אחת (ובשעת הדחק בתוך שיעור 'כדי אכילת פרס' - 2-4 דקות).

לא. רק אם שומעים את קולו של המבדיל בעצמו.

אין צורך להעירם ולא לחזור ולהבדיל בשבילם בבוקר, הם עוד קטנים ואינם בני חיוב.