אפשר לזרוק. עדיף לגנוז.

אסור, אם יש מנין קבוע יש מקום להתיר.

באם הידיים נגעו בלכלוך או במקום המכוסה יש ליטול ידיים לאמירת ברכות וכדומה.

מותר ללמוד בלילה רק עם פירוש, כמו פירוש רש"י רד"ק מצודות וכדומה.

חכמים תקנו להזכיר גשמים בברכות השבח של ה' בתחילת תפלת שמונה עשרה. הזכרה זו היא "ריצוי שאלה"; כלומר, החל משמיני עצרת - לפני שמבקשים מה' את הגשם, יש להללו תחלה ולהזכיר את שבחו שהוא מוריד הגשם. והנהיגו להוסיף ולומר אף "משיב הרוח" בהזכרת שבח זה בימות החורף, למרות שהרוחות נושבות בקביעות, יש שבח באמירה זו מפני שהם מנגבים את האדמה הלחה בחורף. מי שטעה ואמר "מוריד הטל" במקום לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם", אינו חוזר, משום שהזכיר את שבחו של ה' בהורדת הטל, שהתבואה מתברכת על ידו. ואם לא הזכיר גשם ולא טל והתחיל "אתה קדוש" – חוזר לראש התפלה.

בפשטות דין זה הוא גם במוסף של חג. אלא שבפוסקים כתבו טעמים והסברים למה לא מקפידים על כך בראש השנה, יום הכיפורים ושמחת תורה. אחד הביאורים בזה הוא- דבגמ' (ברכות כח ע''א) נאמר שהמתפלל מוסף אחר שבע שעות 'נקרא פושע', והגרע''א בגליון הש''ס מציין לדברי רש''י בדף מג ע''ב, שם רש''י כותב (בד''ה דקרו ליה פושע) כי פושע הוא המתעצל, וא''כ יוצא שעל מי נאמר כי כאשר הוא מתפלל מוסף מאוחר הרי הוא פושע? על המתעצל. אך מי שמתעכב בזמן תפילת המוסף מחמת שהיה עסוק עד עתה בתפילה והקפות וכו' הוא איננו 'מתעצל' כלל וכלל - ולכן הוא איננו פושע ומעשיו רצויים, וכן נוהגים רבים מקהלות ישראל.

לא יושבים בסוכה, לא ללמוד ולא לשתות או לאכול משום בל תוסיף, ואם צריך להשתמש בה יעשה היכר שכבר נגמר מצותה.

כן, אך יאמר תהילים עם המניין.

צריכה לחבוט רק חבילה אחת.

מנהגנו לקנות לכל בני הבית, גם לילדים קטנים.