
שאלות אחרונות
שאלה:
תשובה:
כשאין עירוב אסור לטלטל את התינוק בעגלה בשבת ואף אסור לבקש זאת מהנכרי; בשעת הדחק כשיש להורים צורך אמיתי להיות מחוץ לביתם ואין להם דרך להשאיר את התינוק בביתם בשום אופן – ישאלו שוב רב מורה הוראה כיצד ינהגו בהתאם למצבם הספציפי וינהגו כהנחייתו.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: ראה שו"ע אדה"ז או"ח סשכ"ה סט"ז. שבט הלוי ח"ז סל"ז. וראה ספר 'הלכה למעשה – שבת' בהוצאת מכון הלכה חב"ד ח"ג פרק יד סט"ו-ז.
שאלה:
תשובה:
מסופר בגמרא שרצו לתקן לקרוא בין פרשיות קריאת שמע גם את עשרת הדברות, אך בטלו זאת "מפני תרעומת המינים", וחששו שהדבר יתפרש שיש הבדלי דרגות בין עשרת הדברות ליתר חלקי התורה חלילה, ויגרום לחלישות האמונה בתורה. והסתפקו הפוסקים אודות המנהג – להיעמד בעת קריאת עשרת הדברות. יש שהתנגדו לכך מהטעם האמור בגמרא, ולעומתם היו שאמרו שאין לחשוש ל"תרעומת המינים" מפני שכיום אינם מצויים, ואף צידדו לקיים מנהג זה שעניינו כבוד התורה. וכעין פשרה יש שהציעו לא להיעמד ממש לעשרת הדברות אלא כמה פסוקים לפניהם. למנהגנו עומדים בעשרת הדברות כשהפנים אל הספר תורה, ויש המספרים שהרבי נעמד מספר פסוקים לפני עשרת הדברות, אך לעיתים נעמד רק בפסוק "וידבר אלקים".
נכתב ע"י הרב שמואל מקמל
מקור: ברכות יב, א, שו"ת הרמב"ם בלאו רסג, טוב עין (להחיד"א), יא, 'היום יום כ"ד שבט, ספר-המנהגים עמ' 31, איגרות-משה או"ח ח"ד סי' כב, יחו"ד א, כט, ו, ח
שאלה:
תשובה:
נפילת-אפיים נוהגת רק במקום שיש בו ספר-תורה וכפי שנאמר (יהושע ז, ו): "ויפול על-פניו לפני ארון ה'", וכל מבנה בית-הכנסת נחשב כמקום שיש בו ספר-תורה. במקום שאין ספר-תורה אומרים את המזמור בישיבה מבלי לכסות את הפנים ויש נוהגים ליפול גם כשאין ס"ת, וי"א שכך מנהג הרבי. בעת נפילת-אפיים יש להרכין את הראש ולהשעינו על זרוע היד, בבוקר כשמניחים תפילין בשמאל נופלים על יד-ימין -ואיטר שמניח בימין נופל בשמאל- ובמנחה נופלים על יד-שמאל. בעת נפילת-אפיים נוהגים לכסות את הפנים בבגד, ואין מסתפקים בכיסוי הראש ביד, מפני שהיד והפנים שייכים לגוף אחד, ואין הגוף יכול לכסות את עצמו.
יחיד המתפלל בביתו כשמתפלל בשעה שהציבור מתפללים בבית-הכנסת יכול ליפול עמהם בשעה שהם נופלים, שאפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים.
נכתב ע"י הרב אברהם מזרחי
מקור: טוש"ע ונ"כ או"ח סקל"א ס"א. שו"ע אדה"ז שם ס"א וס"ג. כה"ח שם אות מ. קצוה"ש סכ"ד אות ד. וראה התקשרות גליון תרלג ע' 17-8.
שאלה:
תשובה:
אמרו חכמים: “אין האורחין רשאין ליתן ממה שלפניהם לבנו ולבתו של בעל הבית אלא אם כן נטלו רשות מבעל הבית". וכן נפסק להלכה. ויש שלמדו שדין זה הוא לא רק ממידת דרך ארץ, אלא אף מצד איסור גזל. אולם במה שהגיש בעל הבית לאורח משמע מדעת אדמוה"ז שהאורח קיבל בעלות עליו.
ולגבי אורח במלון, שהנהלת המלון מחויבת לזון את האורח, כתבו הפוסקים שזכות כזאת הניתנת תמורת תשלום, ודאי יכול להעבירו לאחר, כפי שניתן ללמוד מדברי הגמרא שבעל הבית שהתחייב לזון את הפועל, הפועל רשאי לתת ממזונו לבנו, וכיוון שהנהלת המלון התחייבה לספק לו ארוחה יכול האורח להעביר זכות לאחרים, כל עוד שלא הותנה מפורשות אחרת.
נכתב ע"י הרב שמואל מקמל
מקור: ב”מ צב, א, חולין צד, א, טוש”ע או"ח סק"ע סי"ט, לוח ברה"נ פי"א, הי"ב, שו”ת גור אריה יהודה חו”מ סי"ב
שאלה:
תשובה:
א. נחלקו הפוסקים האם לפני ההשכרה מוטל חיוב על הבעלים לקבוע מזוזה אף כשהדירה ריקה וראוי להחמיר, והמיקל יש לו על מה לסמוך. ב. כאשר נכנס דייר עליו מוטלת החובה לשים מזוזות ולא על המשכיר. ג. באם יש חשש שהשוכר לא יקבע מזוזה (איננו שומר תו''מ לע''ע), י''א שאז החובה לקבוע מזוזות בבית חוזרת למשכיר.
נכתב ע"י הרב משה קורנווייץ
מקור: השאילת יעב''ץ ח''ב סי קיט - מחייב וראה מה שהשיג עליו בשו''ת דברי יציב ליקוטים סי' קג. שו''ע יו''ד רצא,ב. פתחי שערים עמ' שסג.
שאלה:
תשובה:
מותר בתנאים הבאים: יש לכוון שעון שבת לפני שבת, שידליק את המכשיר בזמנים קבועים. במקרה שלא כוונו מערב שבת וישנו צורך רפואי ממשי – מותר להכניס לשקע ולהדליק את המכשיר בשינוי כגון בגב היד או ע"י הרגל.
יש להקפיד להכניס למכשיר את המים והתרופה לפני שהוא נדלק. ועדיף למדוד ולהכין לפני שבת את הכמויות המדויקות, אך אם לא עשו זאת, מותר למדוד בשבת לצורך רפואה.
וכשיש צורך רפואי דחוף – מותר להפעיל את המכשיר כדרכו, מפני שיש חשש סכנה ממשי.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: ראה שו"ע אדה"ז או"ח סש"ו סי"ח וע"ע בספר 'הלכה למעשה – שבת' בהוצאת מכון הלכה חב"ד ח"ג פרק יב ס"ז ובהערות שם וראה עיונים שם סי' כג.
שאלה:
תשובה:
לא צריך לעמוד.
נכתב ע"י