שאלות אחרונות

שאלה:
תשובה:
מברך בפעם השניה בלא שם ומלכות.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: סדבה"נ פי"א סי"ג
ברכות ברכת שהחיינו
67
שאלה:
תשובה:
לא, רק ממידה 5 ומעלה.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: סידור אדה"ז הלכות ציצית
ציצית כשרות הציצית
19
שאלה:
תשובה:
עד עלות השחר.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: קצוה"ש סי' כ"ז ס"ד בדה"ש ס"ק י"ג
ערבית זמן תפילה
20
שאלה:
תשובה:
בכלל חנוכת בית איננה חובה, אך זה מנהג קדום להתחיל את המגורים בבית עם ענייני קדושה, ומשום כך כדאי גם בדירה שכורה לערוך התוועדות של חנוכת הבית.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: ראה מג"א או"ח תקסח סק"ה, אג"ק כרך י"ב עמ' קס"ב, שם כרך ט"ו עמ' ד'
שכירות חנוכת בית
84
שאלה:
תשובה:
אפשר להשתמש בעיסה.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ע יו"ד סי' ס"ו ס"ד ואילך, מנחת יצחק ח"א סק"ו
כשרות ביצים דם
57
שאלה:
תשובה:
אסור לו להמשיך וצריך לשתוק ולכוון.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ע סימן קד סעיף ה.
תפילה קדושה
45
שאלה:
תשובה:
גם הוא צריך להכניס את הציציות בפנים.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: ע"פ שו"ע או"ח סי' כ"ג ס"א, שו"ע אדה"ז שם ס"ב
בית קברות ציצית
17
שאלה:
תשובה:
כן.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: סדבה"נ פי"א ס"ג
ברכות ברכת הריח
34
שאלה:
תשובה:
א. תחנון: אין אומרים תחנון עד יום י"ב סיוון. בקריאת שמע שעל המיטה של ליל י"ג סיון אומרים תחנון. ב. החלטות טובות: כל ימי התשלומין מסוגלים ביותר לקבל החלטות טובות ולקיימן בפועל בכל הקשור ללימוד התורה, החלבשמירת השיעורים הקבועים של חת"ת ורמב"ם וגם בשמירת השיעורים של כאו"א לפי עניינו. ג. כינוס תורה: הוראת כ"ק אד"ש: נוהגים לערוך "כינוסי תורה" לאחרי ובסמיכות לכל אחד משלשת הרגלים. ובמיוחד חג השבועות, שלהיותו "זמן מתן תורתנו" הרי זה הזמן הכי מתאים לעריכת "כינוסי תורה.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: ע"ד מוצאי ר"ח שאומרים תחנון כיוון שכבר התחיל היום הבא, ע"פ שיחת פסח שני תשמ"ג, התוועדויות תשמ"ג ח"ג ע' 1414 ואילך, עיי"ש, התוועדויות תש"נ ח"ג ע' 274, שיחת ב׳ דחה"ש תשמ"ט,
שבועות ימי התשלומין
210
שאלה:
תשובה:
כן מתענה, מלבד באיסרו חג שבו אסור להתענות.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ע אדה"ז סי' תצ"ד סי"ט, וראה מג"א סי' תקע"ג
חתן יום החופה תענית ימי התשלומין
56
שאלה:
תשובה:
מותר.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ע אדה"ז סי' ש"ו סט"ו
שבת מתנה
58
שאלה:
תשובה:
אין צריך להמתין מפני טורח הציבור, ואף לרב באופן עקרוני לא היה צריך להמתין, אלא מחמת שהרב מתפלל בקצב ממוצע כך שכל הקהל נהנה מן ההמתנה ממתינים לו.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: ע"פ שו"ע אדה"ז סי' קכ"ד ס"ה
תפילה כיבוד הורים
44
שאלה:
תשובה:
אכן, חול ים כשר לכיסוי הדם.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ע יו"ד סי' כ"ח סכ"ג
דם
42
שאלה:
תשובה:
א. היום שלמחרת חג השבועות נקרא יום טבוח, דהיינו שבו מקריבים 'עולות ראיה'. מטעם זה, אסור להתענות באסרו חג שבועות מעיקר הדין (ולא רק משום מנהג כבשאר אסרו חג), ואפילו לחתן ביום חופתו אסור להתענות. ב. כל המרבה קצת באכילה ושתיה ביום שלאחר החג ועושהו טפל לחג, מעלה עליו הכתוב כאלו בנה מזבח והקריב עליו קרבן. ג. באסרו חג צריך להוסיף בנתינת צדקה.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ע אדה"ז סי' תצד סי"ט, שו"ע אדה"ז סי' תכט סי"ז, בזמן שבית המקדש היה קיים ביום זה היו מקריבים עולות ראיה שלא היו יכולים להקריב ביו"ט עצמו כיוון שאין בהם שום צורך אוכל נפש, ואין מחללים את יו"ט בשבילם, וקרבנות אלו היו מביאים מממונו דווקא, ולכן גם כעת שא"א להקריב קרבנות בפועל צריך להוסיף לפחות בנתינת הצדקה מממונו.
שבועות איסרו חג
85
שאלה:
תשובה:
לשון שו"ע אדמוה"ז: "ואם מת מי שפשע כנגדו מביא עשרה בני אדם ומעמידם על קברו ואומר בפניהם חטאתי לאלהי ישראל ולפלוני זה שפשעתי כנגדו וצריך שילך לשם יחף ואם הוא חוץ לשלש פרסאות מן קברו אינו צריך לילך בעצמו לשם אלא ישלח שלוחו שיבקש ממנו מחילה בעבור השולחו בפני עשרה בני אדם.. ואם חרפו לאחר מיתה אינו צריך לילך על קברו אלא מבקש ממנו מחילה במקום שביישו"
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ע אדה"ז סימן תר"ו ס"ה - ז'
בין אדם לחבירו בית קברות
71
שאלה:
תשובה:
לא מברכים המוציא, כי הלחם בזה הוא לא נועד לתת טעם, אלא לדבק את חלקי הפלאפל.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: סדבה"נ פ"ג ס"ג
ברכות ברכה ראשונה
46
שאלה:
תשובה:
אפשר לעשות מנין נוסף רק במידה וישנם לפחות שישה אנשים למעלה מגיל מצוות שלא שמעו קריאת התורה, ועוד ארבעה אנשים שנוכחים במקום ועונים על הברכות. וצריכים להיות נוכחים במקום עד אחר סיום ברכות ההפטרה.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ת יד מאיר מהד"ק סי' ג, ובשו"ת מהרשם ח"א סי קע"ה וח"ב סי צ"ו כתב דנתפשט מנהג העולם כשיש ששה שלא שמעו קרה"ת שמוציאין ס"ת. וראה גם בביאור הלכה ר"ס קמ"ג. וכמו בדיני תפילה בציבור (ראה שו"ע אדה"ז סימן ס"ט ס"ה), ולהעיר שי"א שכדי לקיים מניין עבור קריה"ת, צריכים להיות שם אנשים שלא שמעו קריה"ת כלל. ואין מועיל אם נמצאים שם אנשים ששמעו כבר את הקריאה, אך לא כיוונו לצאת יד"ח. ואכ"מ.
שבועות קריאת התורה מנין
283
שאלה:
תשובה:
הוראת רבותינו נשיאנו היא, אשר לא כדאי להתפלל תפילת שחרית לאחר לילה שלם ללא שינה. אלא יש ללכת לישון מעט ואחר כך להתפלל, כדי להוסיף בצלילות הדעת בזמן התפילה. כמובן, אשר יש להקפיד להתפלל בזמן – לפני חצות היום, ולא לאחר את זמן התפילה עקב השינה.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: אג"ק חלק ט ע' רלט, חלק ג ע' תלד. וכמובן משם שיש מצבים יוצאי דופן, כגון שברור לו שאם יישן זה רק יוסיף לעייפותו ולא ייטיב את מצבו.
שבועות תיקון ליל שבועות שחרית
268
שאלה:
תשובה:
בברכה רק מסתכלים על הנרות שהדליקו לכבוד החג, אך לא מקרבים אותם אחד לשני ולא מביטים בציפורניים כמו כל מוצאי שבת.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: ספר המנהגים עמ' 39 ובשו"ת רבבות אפרים חלק ד סימן קכד, דלא כשו"ת ציץ אליעזר חלק יד סימן מב
יום טוב מוצאי שבת הבדלה
242
שאלה:
תשובה:
כשחל יום טוב במוצאי שבת סדר ברכות הקידוש – הינו לפי הסימן יקנה"ז, דהיינו: יין (ברכת "בורא פרי הגפן"), קידוש (ברכת "אשר בחר בנו וכו'"), נר (ברכת "בורא מאורי האש"), הבדלה ("המבדיל בין קודש לחול וכו'" וחותם "בין קודש לקודש)", זמן ("שהחיינו"), ואין מברכים על הבשמים.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: סידור אדה"ז, וראה לקו“ש חל“א עמ‘ 191.
יום טוב מוצאי שבת קידוש וסעודה
95
שאלה:
תשובה:
מותר, רק בערב פסח אין להסתפר אחר חצות על ידי יהודי.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: משנה ברורה סי' תקל"א סק"ב.
שבועות ערב חג תספורת
406
שאלה:
תשובה:
גם ביום טוב צריכים להניח את הגפרור שיכבה לבד כמו בשבת.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: דכיבוי אסור ביו"ט כמ"ש בשו"ע אדה"ז סי' תקי"ד ס"ה
יום טוב הדלקת נרות
140
שאלה:
תשובה:
בדרך כלל, ברכתו היא המוציא (אלא אם כן יש בבצק יותר שמן ממים, או שמטוגן בשמן עמוק).
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: סדבה"נ פ"ב ס"ז - ח' (כדי שיהיה מזונות צ"ל יותר מי פירות ממים או שיהיה מלא במיני מתיקה או פירות, אך מילוי גבינה לא מוציא את הלחם מתורת לחם גמור שמברכים המוציא)
ברכות ברכה ראשונה
199
שאלה:
תשובה:
אכן כך נוהגים.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שערי תשובה סו"ס כ"ז ע"פ האריז"ל
תפילין ברכת התפילין
144
שאלה:
תשובה:
גם בסעודת הלילה יש להקפיד לאכול בשר כבכל יו"ט, דחיוב השמחה [מדאורייתא] הוא הן ביום והן בלילה.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: ע"פ השערי תשובה ריש סי' תקכ"ט, כמגן אברהם בסי' תקמ"ו.
שבועות אכילת בשר מאכלי חלב
253
שאלה:
תשובה:
יש להשתדל להביא את כל ילדי ישראל כולל ילדים הכי קטנים שזה עתה נולדו, עד תינוקות שבעריסה, לבית הכנסת לשמיעת עשרת הדיברות.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: התוועדויות תשד"מ ח"ג ע' 1833.
שבועות קריאת התורה קטן
131
שאלה:
תשובה:
כמו בשבת, היינו שאם הכתב כבר מחוק מחמת הקצפת מותר ואם לא אסור.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ע אדה"ז סי' ש"מ ס"ד, שם סי' תקי"ט ס"ו
יום טוב מלאכת מוחק
217
שאלה:
תשובה:
המנהג הינו מנהג קדום המופיע בפוסקים ובשיחות הרבי מלך המשיח, מנהג ישראל תורה הוא, אך אפשר לאכול אכילה מועטה מאד.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ע אדה"ז סי' תצ"ד סט"ז, ראה לקו"ש כרך ח"י עמ' 370, התוועדויות תשמ"ג כרך ג' עמ' 1579, אג"ק כרך כ' עמ' רכ"ט, ועוד
שבועות מאכלי חלב
280
שאלה:
תשובה:
מצוה על האדם להסתפר בערב יום טוב שלא יכנס לרגל שהוא מנוול, בפרט בערב חג שבועות אחרי שלא הסתפרו כל ימי הספירה.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ע אדה"ז סי' תקכ"ט ס"ב, וראה שם סי' ר"ס ס"א
שבועות תספורת
324
שאלה:
תשובה:
אף שבשולחן ערוך אדמו"ר הזקן מובא מנהג זה, והובא גם בלוח כולל חב"ד, ב770 וכן בקהילות רבות של אנ"ש לא נהגו לשטוח עשבים בבית הכנסת.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ע אדה"ז סי' תצ"ד סי"ד - ט"ו, לוח כולל חב"ד
שבועות
177
שאלה:
תשובה:
יש ליזהר מלעשות בדיקת או תרומת דם בערב שבועות כשאין בהם צורך מיידי, וכשחל שבועות ביום ראשון אסורים בדברים אלה בערב שבת.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ע אדה"ז סי' תס"ח סכ"ב, כף החיים סי' תס"ח ס"ק צ"ח בשם מהר"י ברונא סי' קי"א
שבועות טיפול רפואי ערב חג
181
שאלה:
תשובה:
מראש חודש סיון עד י"ב בו ועד בכלל, אין אומרים תחנון.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ע אדה"ז סי' תצ"ד ס"כ, סידור אדה"ז
חודש סיון תחנון
146
שאלה:
תשובה:
אם אכלת כזית אחרי צאת הכוכבים, צריך לומר יעלה ויבא בברכת המזון.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ע אדה"ז סי' קפ"ח סי"ז
ברכת המזון ראש חודש יעלה ויבא
132
שאלה:
תשובה:
מן הדין מותר ללמוד לימוד ללא פילפולים, כגון הלכות פסוקות.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ע אדה"ז סי' צ"ג ס"ג
תפילה לימוד תורה
159
שאלה:
תשובה:
אם לא ניכרת צורתם מברכים שהכל. אם ניכרת צורתם מברכים העץ או האדמה לפי הרוב.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: סדר ברכות הנהנין פ"ג ס"א, שם פ"ז סכ"ב - כ"ד,
ברכות ברכה ראשונה
180
שאלה:
תשובה:
בכלל ידועה דעתו של כ"ק אד"ש בנוגע לסגולות וז"ל "במענה על מכ' מכ"ג כסלו, בו כותב, אשר ראה ס' סגולות פלוני ובו כותב ע"ד חכמת היד כו' - הנה כלך מדרך זו, ואם רצונו דוקא בס' סגולות, הרי ישנה סגולה בדוקה ומנוסה, והיא תורתנו הק', וישנה ג"כ חכ' בדוקה ומנוסה, והיא חכ' ית', אשר יכולים להתאחד עמה ע"י לימוד התורה, וביחוד נפלא וכמבואר בתניא פ"ה, עיי"ש. וכבר נאמר תמים תהי' עם ה' אלוקיך, ויש אומרים (רמב"ן) שהוא ג"כ ממספר תרי"ג מצות התורה." ואף שכאן אין זה סגולה אלא תפילה אך גם בזה יש מקום לזהירות והמנעות כלשון כ"ק אד"ש: "במענה על מכתבו משילהי אלול, בו שואל מדוע נמנעים אנ"ש שי' מלומר בכל יום הי"ג עיקרים, וגם לא הוזכר אודותם בסידורו של רבנו הזקן. א) והנה שאלה הראשונה מתורצת בשאלתו השני', שכיון שלא הוזכר בסידורו של רבינו הזקן, לכן אין אומרים העיקרים. ב) הטעם שלא הביא זה רבינו בסידורו, לא קבלתי בזה דבר מפורש, ואפ"ל, רק בדרך השערה, כמה טעמים על אי האמירה בתפלה, והם: א) התפלה ענינה - וכמבואר בש"ס - סידור שבחיו של מקום ובקשת צרכיו של אדם, ואמירת אני מאמין, אינו משני סוגים הנ"ל. ב) בכלל בעניני תפלה, הנה כל הוספה על מה שתיקנו אנשי כנסת הגדולה ומובא בראשונים, צריכה להביא ראי' לקבלתה, במילות אחרות כל המתקן תפילה בנוסח ואמירה לרבים, עליו להביא  ראיה ברורה ויסוד לזה, ולא על הנמנע מלקבל ההוספה, והרי ידוע עד כמה הקפידו על כל התיבות ואותיות שבנוסח התפלה וכמה רמזים בזה, ואף שאפי' האומרים הי"ג עיקרים אומרים זה לאחר התפלה גם זה צריך ראי' וכבר ידוע הראי' בזה מרבינו האריז"ל הובא בע"ח שער א' בתחלתו וז"ל: לא הי' חפץ בשום פזמון או פיוט מאלו שחברו האחרונים, רק מאלו שחיברו הראשונים כו' שניתקנו ע"ד האמת. אך אלו האחרונים שלא ידעו דרך קבלה אינם יודעים מה שהם אומרים וטועים בסדר דיבורם בלא ידיעה כלל וכו', אשר לכן כנ"ל יש להזהר בהוספה, ומקרא מלא דיבר הכתוב (קהלת ה, א) כי האלקים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים, ועיין שם בפירוש האבן עזרא. ואם רוצה האדם להרבות בתפלות ותחנונים הרי יוכל להרבות באמירת תהלים וכו' דנעים זמירות ישראל. ג) והנה כל הנ"ל - לבד סעיף א' - בהנוגע להוספה בתפלה בכלל, ובהנוגע להי"ג עיקרים בפרט, הנה לא הובאו בסידור האריז"ל - ובכמה סידורי תפלה מהראשונים, וצריך עיון למצוא הראשון אשר יסד לאמרו בכ"י, ועוד זאת, אשר ידוע שכמה גדולי ישראל, שלא היתה דעתם נוחה לקבוע אשר חלק מהמצות נקראים עיקרים משא"כ השאר, וגם במנין העיקרים, לא הכל מסכימים עם דעת רמב"ם שהם י"ג במספר והדברים ידועים. ד) והנה לא נעלם ממני המובא בס' משמרת שלום בשם הרה"צ הר"פ מקוריץ, אשר סגולה לפרנסה לאמר בכל יום פרשת המן וי"ג עיקרים בהשכמה. ופשוט שעניני סגולה הנאמרים במקום פלוני וזמן פלוני, אינם ענין לנוסח תפלה של כלל ישראל וגם לא תמיד הוראה זו ענינה בכל המקומות ובכל הזמנים".
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: אג"ק כרך י"ב עמ' קפ"ד, שם עמ' י"ט
תפילה
308
שאלה:
תשובה:
אנו נוהגים לומר את כל ברכות השחר אף אם לא התחייב בהם, כיון שהם נתקנו על סדר בריאתו של עולם.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ע אדה"ז סי' מ"ו ס"ז
ברכות ברכות השחר
179
שאלה:
תשובה:
אף שבשבת אין לרוץ סתם, מכל מקום לבית הכנסת גם בשבת מצווה לרוץ.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: גמרא מס' שבת דף קי"ג ע"ב, שו"ע או"ח סי' ש"א ס"א, שו"ע אדה"ז סי' צ' סי"ג
שבת בית כנסת
165
שאלה:
תשובה:
אין בעיה להכין חלה או עוגה שכולה בצורה מסוימת (מלבד צורת אותיות) לשבת או לחג, הבעיה היא לאכול עוגה שכתובים עליה אותיות או ציורים, או עוגה שעשויה בצורת אותיות אך עוגה שהיא עצמה עשויה מציור מותר לאוכלה (וכן המנהג פשוט בכמה קהילות שמכינים חלה בצורת מפתח או דג).
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ע אדה"ז סי' ש"מ ס"ד, שם סי' תנ"ח ס"ז, שם סי' ת"ס ס"ט, קצוה"ש סי' קמ"ד בדה"ש ס"ק ג', שבת כהלכה פרק עשרים סע"ג - ע"ה ובהערה קפ"ה וביאורים אות ל"ב,
שבת יום טוב מלאכת מוחק שבועות
273
שאלה:
תשובה:
גם בחג השבועות ביום יש צורך בסעודה בשרית, וזה חלק משמחת החג.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ע אדה"ז סי' תצ"ד סט"ז, שם סי' תקכ"ט ס"ז.
שבועות אכילת בשר
338
שאלה:
תשובה:
הרב חיים נאה בספרו קצות השלחן כותב לגבי קיפול זקן בשבת: ”פשוט דאם רואין בחול ששערות נתלשין על ידי הקיפול, אסור לקפל בשבת דהוי פסיק רישיה“ מכאן רואים שצריך כל אדם להזהר מאד כשמתעסק בזקן ושאר מקומות השיער, שיעשה זאת בנחת ובעדינות שלא יהיה פסיק רישיה שיתלשו שערות. ומי שיודע כי טבע שערותיו שנתלשים אף כשנוגע בהם בנחת, אין לו לנגוע כלל בשערותיו, והעידו על האריז"ל שפעם אחת שכח והניח ידו על זקנו ביום השבת ולא הוציאה עד שחשכה שמא יתלוש איזה שיער ביציאת היד מעל זקנו.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ע או"ח סי' ש"מ ס"א - ב', שו"ע אדה"ז שם ס"א, קצוה"ש סי' קמ"ו בדה"ש ס"ק כ"א ד"ה והנה יש אנשים,מטה אפרים סתר“ו ס“ח,
שבת מלאכת גוזז
237
שאלה:
תשובה:
אסור לאכול אפילו מאכלים כשרים למהדרין ואפילו עם משגיח צמוד בחתונה של גויים, כנפסק בשולחן ערוך. וגם להיות שם בלי לאכול בטח כרוך בבעיות חמורות של צניעות, שמיעת מוזיקה אסורה, ריקודים מעורבים, וכדומה ולכן אין לשהות שם כלל אלא לבוא לאחל מזל טוב ולצאת מיד.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ע יו"ד סי' קנ"ב ס"א
חתונה מאכלי גויים
219
שאלה:
תשובה:
בשולחן ערוך מובא לא לעשות הגרלות בשבת ויום טוב. יש מתירין לעשות הגרלה בעל פה (ללא פתקים) לצורך מצוה. על כן אם מאד נחוץ עבור עשרת הדברות, אפשר להקל לעשות הגרלה בעל פה ללא פתקים.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ע או"ח סי' שכ"ב ס"ו ובמג"א ס"ק ז' וט', משנ"ב שם ס"ק כ"ד, שו"ע אדה"ז סי' תקי"ז ס"ח, שש"כ פט"ז סמ"ח
שבת יום טוב גורל שבועות
227
שאלה:
תשובה:
החל מיום ששי, ד' סיון בבוקר.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: ע"פ שו"ע אדה"ז סי' תקכ"ט ס"ב, מ"מ המצויינים בשבח המועדים מנהגי ימי הספירה הערה 9, קובץ רז"ש עמ' 61
ספירת העומר שבועות תספורת
1474
שאלה:
תשובה:
נכון שלא.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ע אדמוה"ז סי' רנ"ב סט"ו וקו"א שם סקי"ג,
שבת חשמל בשבת
199
שאלה:
תשובה:
מספיק שישה כפי שכותב אדמו"ר הזקן: "כל שנשאר הרוב שעונין אמן אין עניית המיעוט מעכבת".
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ע אדה"ז סי' נ"ה ס"ז
תפילה קדיש
163
שאלה:
תשובה:
הנסיעה היא לפני הבר מצוה, לכן הוא פטור מברכת הגומל.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ע או"ח סי' רי"ט ס"א ובמג"א שם
ברכת הגומל קטן
200
שאלה:
תשובה:
ברכתו מזונות אף לבעל נפש.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: סדבה"נ פ"ב ס"ז - ט', פסקי תשובות סי' קס"ח ס"ק כ"א, וראה קצוה"ש סי' מ"ח בדה"ש ס"ק כ"ד
ברכות ברכה ראשונה
189
שאלה:
תשובה:
אם זה מקום שהמזוזה לא תשמר בחוץ מותר.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: ע״פ שו"ע אדמה"ז סי׳ מ' ס"ה וסי׳ מ"ג
בית הכיסא מזוזה
208
שאלה:
תשובה:
אם השלישי אכל כזית 'שהכל' יחד עם שניים שאכלו לחם, הוא מצטרף בתנאי שעדיין לא בירך ברכה אחרונה על אכילתו.
נכתב ע"י הרב דניאל גראבסקי
מקור: שו"ע אדה"ז סימן קצז סעיפים ב, ד.
ברכת המזון זימון
169
שונה הלכות
לצפיה בקובץ היומי
לחץ כאן
מדריך הלכתי לחג
לצפיה במדריך הלכתי לחג
לחץ כאן
יש לך שאלה בהלכה?
מוקדי ההלכה 'סמס לרב' ו'קו לרב' עומדים לרשותך, תוכלו לשלוח הודעה או להתקשר ולקבל מענה תוך זמן קצר.
message
סמסו שאלה לרב
055-7081737
call
חייגו למוקד ׳קו לרב׳
077-2251770
בוקר 11:00 – 13:00 ערב 16:00 – 24:00

התשובות המופיעות באתר, ניתנו לאנשים ששאלו באופן פרטי, ואין ללמוד ולהקיש למעשה ממקרה למקרה.

הלימוד באתר לעילוי נשמת
הרה"ח משה נילי הלוי ב"ר נתן נטע