לא, מליל י"ז תמוז כבר מתחילים דיני ימי בין המצרים.

בי"ב י"ג תמוז ובמנחה שלפניהם לא אומרים תחנון, כיון שזה חג הגאולה.

באם ח"ו תתעכב הגאולה מתחילים דיני בין המצרים מצאת הכוכבים של ליל י"ז תמוז, ובשנה זו תשפ"ה החל ממוצאי שבת פרשת בלק ט"ז תמוז. מתוך צפייה לראות את הפיכתם של ימים אלו לששון ולשמחה בגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש.

רצוי להתחיל את ההכנות לנסיעה עוד לפני י"ז בתמוז, כדי להדגיש שהנסיעה החלה לפני ימי בין המצרים.

מן הדין אין איסור במחשבה בלבד, אמנם על פי חסידות יש להיזהר מכך מאד, וכמו שכותב אדמו"ר הזקן "ואיש את רעת רעהו על תחשבו בלבבכם... ואם תעלה יהדפנה.. וכמו מחשבת עבודה זרה ממש".

מלאכת הבורר היא אחת מל"ט המלאכות שנעשו במשכן, מכך למדו חכמים שהפרדת דבר לא רצוי מהמאכל או כל דבר אחר, נחשבת למלאכה האסורה בשבת. אלא שאף במין מאכל אחד ייתכן בורר כגון שישנם עלי חסה המעופשים שבדרך כלל אין אוכלים אותם, אם מוציאם מיתר העלים הרי זה בורר, ולכן יש להוציא בידו רק את העלים הטובים מתוך הרקובים ורק בסמוך לסעודה לאחר היציאה מבית הכנסת, וכן יש להקפיד להוציא רק הכמות שצריך לאותה הסעודה.

א. כאשר שותים מהיין השני עוד יש מן היין הראשון. ב. כאשר שותים לכל הפחות שניים יחד הן מן היין הראשון והן מן השני. ג. שהשני לא גרוע יותר (ואם השני לבן מברך בכל אופן).

מקרר שחדרו לתוכו מעופפים למיניהם וכן פח אשפה, ארון או תיבה שיש בתוכם זבובים או יתושים, מותר לסגור את פתחו רק אחרי שיבריח משם את מה שרואה מול עיניו ואם נשאר עוד מעופפים שלא נראים במבט שטחי, הרי זה נחשב כ'ספק פס"ר' ומותר. חלון שבין הזכוכית שבו לרשת ישנם זבובים או יתושים והאדם רוצה לסגור את החלון, הנה יש בזה שלושה מצבים א- אם סוגר באופן סתמי מותר כפי הדרך שנתבאר לעיל לגבי סגירת מקרר ותיבה. ב- אם מטרת הסגירה היא כדי לצוד את הזבובים שלא יטרידוהו- אסור לסגור עד שיוודא שאין שם זבובים כלל. ג- אם יש לו "כוונה צדדית" (המותרת) לסגירה, כגון שסוגר מחמת הקור או החום וכד'- מותר לסגור אפילו כשיש שם וודאי זבובים. ולפי זה- גם בנוגע לסגירת פח אשפה, אם נעשית כדי למנוע ריח רע, וכן סגירת מקרר כדי למנוע קלקול של המאכלים תהיה מותרת אפילו אם יש שם וודאי זבובים.

לא, היתר אכילת בשר הוא רק בשבת, לא במוצאי שבת

אוכלים סעודה ממש, וניתן לאכול בשר ולשתות יין כסעודת שלמה בעת מלכותו.

כן, מברכים ברכת המזון בזימון כשאכלו יחד ג' אנשים או יותר.

לא אוכלים ביצה כאות אבל כמו בכל שנה, אין מניעה לאכול ביצים ככל שבת.

אין מקדימים את התספורת אלא דוחים אותה לאחר תשעה באב, אך את שאר ההידורים שמתחילים לחנך בהם את הילד כגון (טלית קטן ברכות וקריאת שמע) מתחילים מיד בהגיעו לגיל שלוש.

אינו שונה מדין סכין רגיל, אין להשתמש בסכין שאינו טבול.

מאכל הראוי לאכילת אדם – אין לתת לבעלי חיים; אך אם אין מאכל אחר לבע"ח, או שיירי מאכלים שאין רגילות לאכלם – ניתן להאכילם.

מי שהיה כבר שבע קודם שאכל, ואכל אכילה גסה, אם נהנה גרונו מאותה אכילה מברך לפניו ולאחריו, אבל אם נפשו קצה עליו, ואין גרונו נהנה מאכילתו, אינו מברך כלל לא לפניו ולא לאחריו שאכילה כזו אינה חשובה אכילה כלל.

שיעור כזית נמדד בלחם בלבד, מאכלים אחרים הנאכלים בסעודה לא מצטרפים לשיעור.

קטן המצטער ביותר (אף אם אין לו דלקת), מותר לתת לו טיפול רפואי באמצעות 'קומפרס' (compress), אך יש להיזהר שלא ייסחטו נוזלים. ואם הדרך היחידה להקל את הכאב, היא להעביר מגבון שממנו נסחט חומר מרגיע – יש לעשות זאת רק בשינוי (כלאחר יד).

ראוי לעמוד אם זה עוזר כדי שיוכל לכוון היטב, אך מן הדין אין איסור לברך תוך כדי הליכה.

גם נשים נוהגות לומר בברכת המזון ועל בריתך שחתמת בבשרנו. וכפי שכותב אדמו"ר הזקן: "ועכשיו נהגו לומר הכל לפי שכיון שאין נקרא אדם אלא כשיש לו אשה כמו שנאמר זכר ונקבה בראם ויקרא את שמם אדם הרי הזכר ונקבה הם גוף אחד לפיכך יכולות לומר על ברית הזכרים שחתמת בבשרנו".

בליל תאריך יום ההולדת, הוא כבר נחשב בר מצווה.

כובע שחור שנראה די חדש ומקפיד לא ללובשו עם אבק שכזה, אין בשום אופן לנערו מהאבק (כנפסק ברמ״א ואדה"ז סי' שב). ואם לא מקפיד שלא לצאת כך או לא נראה חדש, יש להתיר לנער בבד או כיוצ"ב, אבל כדאי להימנע משימוש במברשת כפי שכתבו כמה פוסקים.

כותב אדמו"ר הזקן בהלכות תלמוד תורה: "כל אדם צריך להיזהר להוציא בשפתיו ולהשמיע לאוזניו כל מה שלומד בין במקרא משנה ותלמוד, אלא אם כן בשעת עיון להבין דבר מתוך דבר. וכל מה שלומד בהרהור לבד ואפשר לו להוציא בשפתיו ואינו מוציא אינו יוצא ידי חובת מצות ולמדתם אותם, אלא אם כן שומע מפי המדבר שהשומע כעונה בפיו". ומכאן - שאם מקפיד אכן לשמוע היטב, ובפרט כאשר הסיבה שאינו מוציא בשפתיו היא כדי להבין את השיעור - יוכל לקיים את מצוות תלמוד תורה. כ"ק אד"ש מה"מ מבאר שאף מי שלומד בהרהור, הדבר נחשב לו לימוד תורה אף אם אינו מקיים בכך את מצות "ולמדתם אותם", הוא מקיים בכך את מצות "והגית בו יומם ולילה".

אכן יש עניין, וכפי שכותב כ"ק אד"ש :"זמן החתונה ומיקומה - כפי שיתדברו שני הצדדים. ופשוט שמה טוב שתהי' בכפר חב"ד, אשר שם ציווה ה' את הברכה".

פיקוח נפש דוחה את כל התורה, יחד עם זה ראוי לא לפספס נטילת ידיים, ולכן למעשה אם יכולים ליטול ולהגיע בזמן לממ"ד או מקלט - בוודאי שצריך ליטול. אם יש פחות זמן - מי שמעל בר/בת מצווה, ואם אין זמן כלל צריך לרוץ מיד ואם אפשר ליטול שם. בכל מקרה כדאי להכין בממ"ד מים לנטילת ידיים למקרים אלו.

א. דעת הרבי: ארץ ישראל - המקום הכי בטוח מאחר שהיא "ארץ אשר תמיד עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה". ב. להיזהר לא להפחיד ח"ו את עם ישראל. ג. להרבות בשמחה - שמחה פורצת גדר. ג. הוספה בלימוד תורה ובקיום מצוות ובפרט בנתינת צדקה. ד. להוסיף באמירת תהלים ובסיום אמירת תהלים יש להוסיף גם את פרק ק"נ בתהלים. ה. חיזוק מבצע תפלין ובפרט עם חיילי צה"ל. ו. כתיבת אות בספר תורה לחיילי צה"ל. ז. הוספה בכל מבצעי הקודש.

אם לא הפסיק בדיבור אלא רק הלך למרחב המוגן, ממשיך בתפילתו. אם היה צריך להפסיק בדיבור, כגון שהיה צריך לקרוא לילדיו, חוזר לראש הברכה שאחז בה, אם אחז בתוך שלוש ברכות ראשונות חוזר לראש התפילה, ואם אחז בשלוש ברכות אחרונות חוזר לרצה.

אכן, יש להישמע להוראות כוחות הביטחון, וביחד עם זה להתחזק באמונה וביטחון בה'.

מנהג חב"ד שכולם אומרים את הנוסח כפי שהוא בכל מצב, כי מלבד הפירוש הפשוט, יש גם פירוש רוחני, שנוסח הרחמן מכוון לעשר ספירות וכל אחד מהרחמן שייך לספירה אחרת.

מותר לשחק בדומינו בשבת, ואין במשחק עצמו חשש בורר, אך בסיום המשחק אין למיין את הקלפים או אבני המשחק אלא לצורך משחק נוסף כעת.

לילדים קטנים מותר לשחק בלגו גדול בשבת כיוון שדרכו של המשחק שמפרקים אותו בתום המשחק, אך ראוי לגדולים להימנע מכך.

מותר להזכיר את שם אביו או אמו כדי להתפלל לרפואתם או ללמוד לזכותם.

אף שבשלחן ערוך הובא לברך על ירושה - שהחיינו כאשר הוא היורש היחידי והטוב והמטיב כשיש עוד יורשים - בפועל מכמה טעמים לא מברכים.

אם זה לא בפני האם, נוהגים להקל בכך, אפילו אם השם אינו נפוץ.

כן. ולפחות לעדכן את סדרני החנות היכן נמצאת העגלה.

לא קוראים תהילים אחרי ברוך שאמר עד אחרי סיום תפילת שמונה עשרה.

בקריאת שמע וברכותיה, יש לעצור ולענות (למעט בפסוק הראשון של קריאת שמע ופסוק ברוך שם) אמן יהא שמיה רבא ואמן של דאמירן בעלמא, וכן ברכו.

אפשר לעשות מנין בלי קריאת התורה, על מנת לקרוא בתורה חייב שיהיו שישה שלא שמעו את הקריאה.

תפלת התשלומין נתקנה רק כהשלמה לתפלת העמידה, משום שתפלה היא בקשת רחמים, והלוואי שיתפלל האדם כל היום. אולם לגבי יתר קטעי התפלה כגון פסוקי דזמרה וברכות קריאת שמע לא תקנו תשלומין; ומי שאיחר זמן קריאת שמע, אף שהפסיד שכר מצוות קריאת שמע בזמנה, יקרא אותה שלא בזמנה בכדי שיקבל עליו עול מלכות שמיים, אך אם עברה עונתה כגון שלא קרא קריאת שמע כל יום והגיע הלילה, לא ישלימה.

אומרים, כי כבר הסתיימו ימי התשלומים לשבועות.

מביאים סידור אחר, ללא דיבור וללא הליכה מיותרת אלא מה שנצרך, וממשיכים את התפילה.

מותר להסתכל באלבום תמונות, אך יזהר לא לעיין בכיתוביות שמתחת לתמונות.

ביום שישי אחר חצות, בכתבי האריז''ל משמע שנכון לטבול אחר אמירת שמו''ת.

אין שום בעיה לשנות את דעתך וללכת למקום אחר, כששאל ענית לו את האמת כפי שהיה בדעתך באותו זמן.

יש שכתבו שניתן להשלים את ברכת שהחיינו בכל ימי התשלומין, אך יש שכתבו שלא ניתן, ההכרעה למעשה היא שלא ניתן להשלים מצד ספק ברכות להקל, אמנם טוב ונכון לברך על פרי חדש ולברך שהחיינו בלי ספק.

אכן רצוי להשלים.

כן מתענה, מלבד באיסרו חג שבו אסור להתענות.

מותר, רק באסרו חג אסור להתענות בשאר ימי התשלומין אין בעיה.

כן, אם הבשרי עצמו יהיה אחרי שעה מהחלבי, ובכל אופן אין לאכול באותה ארוחה בשרי וחלבי, אלא יש לברך ברכה אחרונה על אכילת החלבי, לפני התחלת הארוחה הבשרית.

גם בסעודת הלילה יש להקפיד לאכול בשר כבכל יו"ט, דחיוב השמחה [מדאורייתא] הוא הן ביום והן בלילה.