במקרה ומדליק בביתו ומוציא ידי חובה אנשים נוספים, יברך שוב פעם ברכת 'שהחיינו' עבורם. אך אם כל אנשי ביתו הדליקו - יצאו ידי חובה וכעת מדליק רק לקיים את המצווה באופן אישי, לא יברך שוב פעם 'שהחיינו'.

נהוג שדמי חנוכה דוקא בכסף, והרבי הזכיר זאת בשיחותיו כמה פעמים, ואחת הסיבות כדי לתת לילדים אפשרות לתת צדקה מכסף שלהם.

כ"ק אד"ש הורה שהמחנכים וראשי מוסדות החינוך יתנו מעות חנוכה לכל התלמידים.

מובא בכמה פוסקים, ששמן זית מוצק אין בו שום חשש. אמנם לעיתים מעורבים בו חומרים נוספים שאינם שמן, ואז זה כבר פחות מהודר, וכמו"כ יש המהדרין שיהיה נוזלי ממש כבבית המקדש.

היות שהכנת הקוגל היא באופן שהחלה שורה במים עד שנימוחה, ואין פרוסות של כזית, ברכת הקוגל תהיה מזונות.

בי"ט כסלו מחלקים את הש"ס, כלומר, כל אחד מקבל על עצמו ללמוד אחת (או יותר) ממסכתות הש"ס במשך השנה (עד י"ט כסלו הבא), כך שכל אנשי העיר או כל מתפללי המנין מצטרפים יחד ללמוד את כל הש"ס. נוהגים לחלק את "כל הש"ס כולו", וגם את המסכתות שאין בהן גמרא (כמו בסדר זרעים וטהרות). ראוי שההתחייבות על לימוד המסכת תבוא בכתב, וליתן הכתב בידי אחר, שהרי רואים שזה פועל תוספת כוח וזירוז גם אם יהיו קשיים בדבר, ביודעו שיכולים לשאול ולברר אצלו האם אמנם קיים את הבטחתו. ויש להדביק על כותלי בית הכנסת את רשימת המשתתפים בחלוקת הש"ס. אלו הנמצאים במקום אשר הוא קטן מהכיל לחלק את כל הש"ס, וכן כל מי שרוצה, יכולים להצטרף לחלוקת הש"ס הנעשית בבית מדרשם של רבותינו נשיאינו – 770 – ועליהם להודיע זאת ב"טופס" ולמסרו לידי הנהלת "מחנה ישראל". מי שלא הספיק, מאיזה סיבה, להודיע מהשתתפותו בחלוקת הש"ס עד י"ט כסלו, ביכלתו להצטרף אחר כך, ובהקדם הכי אפשרי.

על דרך ההכנות לראש השנה חודש אלול וימי הסליחות, יש צורך בהכנות לפני ראש השנה לחסידות – חג הגאולה י"ט בכסלו. בימי הגאולה י"ט-כ' כסלו, וכן בתפלת מנחה ביום י"ח כסלו – אין אומרים תחנון. בחג הגאולה י"ט בכסלו מאחלים (בלשון יחיד): "גוט יום טוב. לשנה טובה בלימוד החסידות ודרכי החסידות תכתב ותחתם". המנהג לערוך סעודה לרגל י"ט כסלו ולהודות לה' על הנס הגדול. בסעודה אוכלים 'שווארצע קאשע'. ביום י"ט כסלו עורכים התוועדות (ומה טוב – שלוש התוועדויות, בליל י"ט בכסלו, ביום י"ט בכסלו, ובפרט קרוב לסיומו ובאופן שיומשך גם בליל כ' בכסלו). יש לערוך התוועדויות בכל מקום ומקום, ולא רק התוועדויות גדולות במקומות מרכזיים ועיקריים, אלא בכל מקום ומקום כפשוטו. בהתוועדויות י"ט כסלו יש לעורר על קבלת החלטות טובות: בקביעות עיתים ללימוד התורה, הנגלית ודא"ח, ברבים;, בחיזוק דרכי החסידים באהבת רעים; בהתחזקות בג' הקווים דתורה עבודה וגמילות חסדים ובלימוד השיעורים היומיים; וכן לפעולות נמרצות בהפצת התורה בכלל והפצת מעיינות החסידות בפרט. ביום זה יתעוררו אנ"ש להרים תרומה לקופת רבי מאיר בעל הנס כולל חב"ד, שנוסדה על ידי אדמו"ר הזקן בעל הגאולה. תחילת הלימוד בי"ט כסלו צריך להיות בעניינים שהזמן גרמא, "ההלכות של יום זה", שבתחילת לוח 'היום יום' העוסק במעלת יום י"ט בכסלו. יש ללמוד בתורתו של בעל השמחה והגאולה – כמו ספר התניא, תורה אור ולקוטי תורה, יחד עם הביאורים שנתוספו במאמרים ושיחות של רבותינו נשיאינו ממלאי מקומו. ביום י"ט כסלו מתחילים שוב ללמוד שיעורי לימוד התניא – החל מדף השער – כפי שנחלקו לימי השנה, בשנה זו (תשפ"ד) מתחילים ללמוד בחלוקה של שנה מעוברת. בימים אלו מתחילה ההכנה לעבודה דימי חנוכה, החל מלימוד הלכות חנוכה, הן בנוגע לעצמו והן בנוגע להזולת.

טלית השייכת לבית הכנסת נמצאת שם על דעת שאנשים ישתמשו בה, וממילא מברכים עליה.

אדמו"ר הזקן כותב בשולחן ערוך: "נוהגים לכסות הסכין בשעת ברכת המזון".

מספיק לכסות עם הטלית.

בחתיכות קטנות שבטל צורת הלחם בלישה - ברכת הכדורים מזונות, בין אם זה הרבה פירורים, בין אם מעט. אם הפירורים ממש מעט - יש ספק לגבי ברכה אחרונה, ולכן טוב לאכול עוד כזית מדבר שברכתו האחרונה על המחיה וכזית מדבר שברכתו האחרונה בורא נפשות.