שאלות אחרונות

שאלה:
תשובה:
אין צורך כלל להקפיד על כך.
נכתב ע"י הרב מיכאל אבישיד
מקור: שו"ע אדה"ז סי' כ"ז סי"ט
תפילין הנחת תפילין
292
שאלה:
תשובה:
כל איש או אשה מישראל מעל גיל מצוות נאמנים על בדיקת המאכלים מחרקים, ובתנאי שיודעים לבדוק כראוי בכל מאכל ומאכל לפי סוגו ואופן בדיקתו. ובמאכל שאינו מוחזק בתולעים, מעיקר הדין ניתן לסמוך אף על הקטן, אך לכתחילה יש לבדוק אף אותם על ידי גדול. אדם שנחלשה ראייתו ונזקק להרכיב משקפיים או להשתמש בזכוכית מגדלת בכדי לראות דברים קטנים, רשאי לבדוק באמצעותם וניתן להסתמך על בדיקתו.
נכתב ע"י הרב מנחם כהן
מקור: ראה טוש"ע ונ"כ יו"ד ספ"ד סי"א, וראה שו"ע אדה"ז או"ח סתל"ב ס"י וסתל"ז ס"ו (שבדיקת הקטן אינה נאמנת בדאורייתא), שו"ת חת"ס או"ח סקל"ב, ספר הכשרות פי"ג סכ"ו-ח ובהערות שם.
כשרות תולעים נאמנות הקטן בדיקת המזון
74
שאלה:
תשובה:
אסור לדייר שעוזב דירה להוריד את המזוזות מהדירה. אלא שכתבו הפוסקים כמה אפשרויות למצב זה: יכול לדרוש מהדייר הנכנס (לא מהמשכיר) שישלם בעבור המזוזות. כמו כן, הדייר הנכנס רשאי להוריד את המזוזות כשרוצה לקבוע מזוזות אחרות ואז הוא מחוייב להחזיר את המזוזות לבעליהן. לחילופין ניתן ליטול את המזוזות המהודרות מיד לבית החדש ובמקומן לקבוע מזוזות אחרות ברמת הידור נמוכה יותר. אך במקרה שבעל הבית אינו מעוניין במזוזות, ויש חשש שהם יבואו לידי בזיון ודאי מותר להסירן כדי למונען מכך.
נכתב ע"י הרב אייל פלד
מקור: הנה נאמר בגמרא: "המשכיר בית לחבירו על השוכר לעשות לו מזוזה וכשהוא יוצא לא ייטלנה", (בבא מציעא קב, א) וביארו הראשונים שהוא משום בזיון למזוזה בנטילתה, או משום מזיקין שיבואו לבית ראה תוד"ה 'לא יטלנה' - קא, ב שם). אלא שבעל המזוזות רשאי לדרוש מבעל הבית שישלם את תמורתן או ישיב אותן כשיקבע מזוזות אחרות. וכשבעל הבית אינו מסכים לשלם יש שהתירו להסירן כשיש בזה הפסד מרובה, אך יש שאסרו זאת, כיון שבהסרת המזוזות יש סכנה. (וראה טוש"ע ונ"כ יו"ד סרצ"א ס"ב. ערוה"ש סרצ"א ס"ג. שו"ת חלקת יעקב יו"ד סי' קס. אג"מ ח"ד סמ"ד. שו"ת דברי יציב בהשמטות סק"ג ס"ז. חובת הדר פ"א סי"ב והע' נב שם.
מזוזה קביעת מזוזה הסרת מזוזות מעבר דירה
62
שאלה:
תשובה:
ההוראה היא לא לפרסם. והרבי מדגיש שהאיסור הוא רק בדרך פרסום. אם יש סיבה - אין בעיה לומר. כמובן שעדיין אין טעם לעשות מזה נושא-שיחה.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: ראה אגרות קודש כ"ק אדמו"ר מהוריי"ץ, ח"ט ע' רפד.
הריון ולידה פרסום
205
שאלה:
תשובה:
אין חובה לשמוע אבל טוב שישמעו.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שיחת פרשת צו תשמ"ט (השטורעם ללכת לבית הכנסת בפרשת זכור ופרה).
ד' פרשיות נשים פרשת פרה קריאת התורה
582
שאלה:
תשובה:
כיוון שהעיקר היא השמחה כל אדם ישמח את עצמו במה שמשמחו, כולל שמחה בעניני הרשות. והורה הרבי שלכל לראש צריכה להיות השמחה על-ידי הוספה ב"פיקודי ה' ישרים משמחי לב", לימוד-התורה, נגלה דתורה ובפרט פנימיות-התורה וקיום המצוות בהידור. ועל-ידי "מרבים-בשמחה" בתורה ומצוות, יתווסף גם ב"מרבים-בשמחה" בפשטות, גם בעניינים הגשמיים. ויש לשמח הן את עצמו והן את סביבתו, החל מבני-ביתו.
נכתב ע"י הרב מדריך פורים
מקור: לקו"ש ח"ד ע' 1274. סה"ש תשנ"ב ח"ב ע' 375 ואילך. שם ע' 378.
חודש אדר שמחה
680
שאלה:
תשובה:
שקדי מרק אפויים יש להקפיד לשים אותם רק בכלי שלישי. אולם שקדי מרק המטוגנים בשמן עמוק ובמילא דינם כמבושלים ואין בעיה להכניס למרק, יצויין ששקדי המרק שהנם בהכשר בד''ץ העדה החרדית הם מטוגנים בשמן עמוק ודינם כמבושלים.
נכתב ע"י הרב שמואל מקמל
מקור: כלי ראשון הוא הכלי שנמצא או שהיה על האש, ואסור לכל הדעות לתת בו דבר שיתבשל, ו'מצקת' דינה ככלי ראשון. כלי שני הוא לאחר שהוציאו את התבשיל מהכלי הראשון והעבירוהו לכלי אחר, כשעדיין הוא בחום שהיד סולדת בו, וגם בו אסור לחמם בשבת חוץ ממשקים ותבלינים, וכלי שלישי הוא שהעבירו את התבשיל מכלי שני לעוד כלי. ההלכה קובעת ש"אין בישול אחר בישול", כלומר שדבר שכבר התבשל אין איסור לחממו בשבת, אולם דבר שנאפה ולא בושל – אסור לחממו משום "מבשל". לכן כשרוצים לשים שקדי מרק אפויים במרק, יש להקפיד לשים אותם רק בכלי שלישי. ע"פ שו"ע או"ח סי' שי"ח סי"ב, סתנ"א סל"ד. מדריך הכשרות של בד"ץ העדה החרדית.
שבת מלאכת אופה ומבשל
1068
שאלה:
תשובה:
ביום שישי רגיל מותר להסתפר כל היום (מלבד בראש חודש שאין מסתפרים בו כלל, ובערב פסח שאין מסתפרים בו אחר חצות היום)
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ע אדה"ז או"ח סרנ"א ס"ד, סר"ס ס"א וסתס"ח ס"ד).
ערב שבת תספורת ערב פסח ראש חודש
487
שאלה:
תשובה:
אם שם אלוקים כתוב כמו שבתורה, או כל אחד משבעת השמות שאינם נמחקים, הרי שאין לנהוג בו מנהג בזיון ח"ו, וכן אסור למוחקו וגם לא לצבוע עליו או לסייד, וכשרוצים לצבוע הקיר יש לכסות השם בנייר שלא ידבק לאות, ולסייד על גבי הנייר, כך שהשם לא ימחק, ועדיף שיבצע הפעולה גוי, שמא בשוגג תגרם מחיקה ח"ו.
נכתב ע"י הרב ישראל הלפרין - כפר חב"ד
מקור: תשובות רע"א תנינא סי' טו. שו"ת פנים מאירות ח"א סי'מה דובב מישרים ח"א סי' קיד בסוף אות א, ("ובעיקר השאלה - כבר ראה התשובות המדברים בזה, ושהעלו דאין לסוד רק להדביק נייר ע"ז, ואח"כ לסוד," וסיים: "וכן נהגו בכל מקום").
שם השם
478
שאלה:
תשובה:
יש דעות שונות בפוסקים האחרונים. יש הסוברים שצריך שהכיסוי יקיף את רוב הראש, יש הסוברים שיהיה ניכר שהראש מכוסה ולכן גם כיפה בגדלים המצויים לרוב כיום היא תקינה, ויש הסוברים שאין שיעור מינימלי אלא די בכיסוי כלשהו. למעשה, יש לנהוג שלכל הפחות יהיה ניכר שהראש מכוסה, ובפרט בימינו, כאשר ההליכה עם כיפה מחויבת מעיקר הדין, ולכן בעלי ראש בינוני רצוי מידה 4-5 .
נכתב ע"י הרב פנחס קדיש
מקור: רוב הראש - שו"ת האלף לך שלמה סימן ג ועוד, שיהיה ניכר - - שו"ת ציץ אליעזר חלק יג סימן יג, ושו"ת יחוה דעת (הגר"ע יוסף) חלק ד סימן א ועוד. כלשהו - - שו"ת אג"מ חלק א או"ח סימן א.
564