ניתן לערבב מים סוכר וכדומה עם לימון שכבר סחוט קודם השבת, אך אין לסחוט לימון בשבת.

כיוון שלא עושים בכך שום פעולת הדבקה, מותר.

יש לעשות היכר חיצוני שיהיה ניכר שזה חלבי, או להכין כמות קטנה שתאכל ביום אחד, כמובן שאם מכינים ומעבירים לאנשים אחרים יש לעדכן אותם שזה חלבי.

המילים הקדוש ברוך הוא אינם טעונים גניזה.

הדין בשבת הוא שמותר לכבות שריפה רק אם יש חשש סכנה, אם אין חשש סכנה אסור לכבות גם אם יגרם נזק ממוני גדול. ולכן כאשר השריפה נמצאת באזור שיש בתים רבים סמוכים, וכן כשיש חוטי חשמל וכדומה, כך שיש חשש סכנה יש לכבות את השריפה.

מותר. נהוג שלא אוכלים בשרי במשך שעה אחרי אכילת החלבי, אך אין בעיה לאכול פרווה שהתבשל בכלי בשרי ובתנאי שהכלי היה נקי משאריות בשר.

בדרך כלל חובת תיקון החלון היא על השוכר, כמו כל נזק בדירה שאינו כתוצאה מבלאי סביר.

מותר, אין חיוב שהחפצים של היהודי ישבתו, ואין כאן בעיה של שכר שבת כיוון שמקבל את הכסף של שבת בהבלעה יחד עם ימי החול.

אפשר לשמוע את הברכה על הלחם משנה גם כשאוחז לפני נטילת ידיים, ויוצא ידי חובה.

המקור ההלכתי לנר תמיד בבית הכנסת הוא נר התמיד המכונה נר המערבי, שהיה דולק תמיד במנורת ביהמ"ק וממנו היו מעבירים אש לשאר הנרות. כיון שבית כנסת מכונה מקדש מעט, נהגו להדליק נר תמיד בצד מערב כמו בביהמ"ק. בימינו הנוהגים בכך, נוהגים להדליק את נר התמיד לפני ארון הקודש לעת התפילה (לאו דווקא תמיד במובן הפשוט של המילה). בעניין זה שנר זה אינו באמת נר כי אם נר חשמלי, כבר עסקו בכך בספרות השו"ת. יש שכתבו שכיון שאין נר בלא שמן ופתילה אז כל נר שאינו לצורך מאור אלא לצרכים כגון כבוד ביהכנ"ס וכדומה מצוה מן המובחר שלא יעשוהו נר חשמלי. לעומתם, בשו"ת יחווה דעת בתשובה בנוגע לנר נשמה חשמלי, כותב שבימינו יש אפילו מקום להעדיף נר חשמלי כיון שהוא לא מלכלך וכו'. בנוסף לכך זהו מנהג שנוהגים בחלק מקהילות ישראל ואינו דין או הלכה ולמעשה ברוב בתי הכנסת משתמשים ב'נרות תמיד' חשמלים, ולכן נראה שאין שום חיסרון במנהג להדליק נר חשמלי ולא נר רגיל.