שאלות אחרונות

שאלה:
תשובה:
עד זמן מנחה קטנה - שעתיים וחצי זמניות לפני השקיעה, מותר לאכול. מזמן מנחה קטנה, מותר לאכול סעודה רגילה אם יש לו מי שיזכיר לו להתפלל או שמתפלל במנין קבוע, אכילת עראי של פירות או מיני מאפה פחות מכביצה, מותרת בכל מקרה.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ע או"ח סי' רל"ב ס"ב, באה"ט שם ס"ק ג', משנ"ב שם ס"ק כ"ו וכ"ז, שו"ת מנחת שלמה ח"ב סי' ד'.
תפילה וברכות אכילה קודם התפילה
37
שאלה:
תשובה:
א. אין אומרים תחנון. אך במנחה שלפניו אומרים. ובלילה שאחריו - ליל ט"ו יש מקום לומר שגם אין אומרים בו תחנון (בק"ש שעל המיטה) כי אכילת הפסח הייתה בלילה זה. ב. נוהגים לאכול מצה ביום י"ד. וראוי לאכול גם בליל ט"ו. ג. בפסח שני מרבים קצת בשמחה, כי קדוש היום. ד. בעזרת ה' כשיבנה בית המקדש במהרה בימינו - יקריבו 'פסח שני' .
נכתב ע"י הרב משה קורנווייץ
מקור: אמירת תחנון: זח"ג כט, ב, א"ר או"ח סרל"ט סק"ג, מג"א שם סק"ז, סידור אדה"ז סדר קשעמ"ט, כף החיים או"ח סקל"א סקי"ד, אג"ק חי"ד ע' רצז, התוועדויות תשמ"ג ח"ג עמ' 1414 וע' 1475, [שיש סברא שלא לומר תחנון אף בליל ט"ו, אך לא מכריע]. התוועדויות תשד"מ ח"ב עמ' 1056. השלמת הדברי נחמיה לשו"ע אדה"ז סקל"א ס"ט, שערי תשובה סקל"א סקי"ט, אג"ק ח"ב עמ' שנב, התוועדויות תשד"מ ח"ב עמ' 1056, שיחת ש"פ שמיני תש"מ. אכילת מצה: "בין פסח לשבועות" פ״ז הע׳ לב ובהנסמן שם, אג"ק ח"ב ע' שנ"ב, שיחת פסח שני תש"מ. הריל"ג מעיד שכ"ק אד"ש אכל מצה בליל ט"ו. מרבים בשמחה: מורה באצבע לחיד"א, סימן ח אות רכב. הקרבת פסח שני: מנחת חינוך מצווה ש"פ, שו"ת יוסף אומץ לחיד"א סי׳ ו' [ושם דן שגם בטומאת מת לדעת התוס׳ - הציבור יקריבו פסח שני], שו"ת מנחת אלעזר ליקוטים סי' ח"י, שיחת אחש"פ תשכ"ח, יחידות לרבנים הראשיים י"א אייר תשמ"ט.
פסח שני
2624
שאלה:
תשובה:
כן, למנהגנו מצה היא כמו לחם ומברכים עליה המוציא כל השנה.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: סדבה"נ פ"ב, שדי חמד מערכת ברכות אות י', כה"ח סי' קנ"ח ס"ק מ"ג, שו"ת שבט הלוי חלק א סימן ר"ה,שו"ת אבני שהם חלק א' סימן י"ז, שו"ת גינת ורדים סי' ס"ד, שו"ת חלקת יעקב או"ח סי' מ"ח ד"ה ד',
ברכות ברכה ראשונה אכילת מצה
808
שאלה:
תשובה:
כאשר אכל כמות של חצי כזית מזונות וחצי כזית משבעת המינים, יברך ברכה מעין ג' ויזכיר את שניהם.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: סדבה"נ פ"ח הלכה ז', דה"ח סי' רי"ח סכ"ו, קצוה"ש סי' נ"ט בדה"ש ס"ק י"א.
ברכות ברכות הנהנין ברכה אחרונה ברכה מעין ג'
150
שאלה:
תשובה:
בעת אמירת הברכה יש להיזהר להתרכז ולהבין את כוונת הברכה שמברך בה את ה', ולא יהיה לבבו פונה לדבר אחר בעת שמוציא בשפתיו את מילות הברכה. התיבות הנחשבות כעיקר הברכה הן: "ברוך", הזכרת שם ה', וכן הזכרת המלכות בברכה "מלך", וכן הזכרת הדבר שמברך עליו כגון "בורא פרי האדמה" או "שהכל נהיה בדברו" וכן בברכות המצוות – הזכרת המצווה אותה מקיים. אלא שבדיעבד יצא ידי חובת הברכה גם אם לא כיון בה אלא רק אמרה.
נכתב ע"י הרב שלום דובער טאלר
מקור: שו"ע אדה"ז או"ח סקפ"ה ס"ב, סדר ברה"נ פ"ט ה"ג.
כוונה ברכות
336
שאלה:
תשובה:
לא, אין להאכיל בעל חי ואפילו אינו בבעלותו חמץ שעבר עליו הפסח, מאחר שאסור בהנאה.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ע אדה"ז סי' תמ"ח סל"א
פסח חמץ שעבר עליו הפסח
736
שאלה:
תשובה:
מי שלא שמע את הברכה מפי המברך כלל, אלא שהוא יודע איזו ברכה ברך, וכגון כשהוא מתפלל בציבור ואינו שומע ברכת הש"ץ, אך שומע שהציבור עונים ויודע על איזו ברכה עונים, אינו חייב לענות "אמן" אלא שאם מעוניין רשאי לענות. ודנו הפוסקים אודות השומע ברכה דרך הטלפון או בשידור חי כלשהו האם רשאי לענות, ולמעשה אין יוצאים ידי חובה, וכן אין לענות קדושה וברכו בשמיעה באופן זה, אבל ניתן לענות "אמן" כל עוד ידוע בוודאות שאכן זה שידור חי ועונה בסמוך לברכת המברך.
נכתב ע"י הרב שמואל מקמל
מקור: שו"ע אדה"ז או"ח סנ"ה סכ"ב וסקכ"ד סי"א. וראה שו"ת מנחת אלעזר ח"ב סע"ב. פסק"ת סרט"ו אות ג.
עניית אמן שידור חי
785
שאלה:
תשובה:
כן, מותר לענות ברכו.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: ע"פ שו"ע אדה"ז סי' ס"ט ס"ז, שם סי' רס"ז ס"ב וסי' רצ"ג ס"ב, וראה בספר הפסק בתפילה מילואים לפ"ה הערה 16
תפילה הפסק בתפילה
404
שאלה:
תשובה:
לפני תפלת ערבית אסור לאכול פת או מזונות יותר משיעור "כביצה" (54 גרם). אולם שאר מאכלים שאינם ממיני דגן כמו פירות וכן כל המשקאות שברכתם האחרונה היא "בורא-נפשות", מותרים קודם תפלת ערבית. אם התחיל לאכול בתוך חצי השעה שקודם צאת הכוכבים, צריך להפסיק לאכול ולהתפלל ערבית בזמנה. אך אם התחיל בהיתר לפני החצי-שעה שקודם צאת הכוכבים, מעיקר הדין אינו חייב להפסיק, כאשר ציבור מסובים באירוע ועדיין לא התפללו ערבית, יכולים להמשיך בסעודתם, וכן בעת הצורך רשאי אף היחיד שלא התפלל למנות אדם אמין שיזכירהו להתפלל ערבית, או שיעשה לו תזכורות אחרות.
נכתב ע"י הרב ליאור רוזנבוים
מקור: שו"ע ונ"כ או"ח סרל"ב ס"ג, וסרל"ה ס"ב. וראה שו"ע אדה"ז או"ח סו"ס תלא ובקו"א שם סק"ב. וראה תניא אגה"ק סו"ס כג. מ"ב סרל"ה סקי"ח. פסק"ת שם אותיות ו-ח.
תפילה ערבית
294
שאלה:
תשובה:
אם התכוון בפירוש לא לצאת ידי חובה, או שהיה במחשבתו בשעת השמיעה לספור בהמשך - אין בעיה. אם שמע ולא היה כלום במחשבתו - לא יברך באותו יום. כדאי להתנות מראש על כל הימים שמתכוון לא לצאת אלא אם כן ירצה.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ע אדה"ז סי' תפ"ט סי"ב.
ספירת העומר
150
שאלה:
תשובה:
יש דיעות שניתן לברך גם אחר חודש ניסן, אך מנהג חב"ד שמברכים רק בחודש ניסן.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: ראה שערי הלו"מ ח"א עמ' ר"כ
חודש ניסן ברכת האילנות
942