אין צורך כלל להקפיד על כך.

כל איש או אשה מישראל מעל גיל מצוות נאמנים על בדיקת המאכלים מחרקים, ובתנאי שיודעים לבדוק כראוי בכל מאכל ומאכל לפי סוגו ואופן בדיקתו. ובמאכל שאינו מוחזק בתולעים, מעיקר הדין ניתן לסמוך אף על הקטן, אך לכתחילה יש לבדוק אף אותם על ידי גדול. אדם שנחלשה ראייתו ונזקק להרכיב משקפיים או להשתמש בזכוכית מגדלת בכדי לראות דברים קטנים, רשאי לבדוק באמצעותם וניתן להסתמך על בדיקתו.

אסור לדייר שעוזב דירה להוריד את המזוזות מהדירה. אלא שכתבו הפוסקים כמה אפשרויות למצב זה: יכול לדרוש מהדייר הנכנס (לא מהמשכיר) שישלם בעבור המזוזות. כמו כן, הדייר הנכנס רשאי להוריד את המזוזות כשרוצה לקבוע מזוזות אחרות ואז הוא מחוייב להחזיר את המזוזות לבעליהן. לחילופין ניתן ליטול את המזוזות המהודרות מיד לבית החדש ובמקומן לקבוע מזוזות אחרות ברמת הידור נמוכה יותר. אך במקרה שבעל הבית אינו מעוניין במזוזות, ויש חשש שהם יבואו לידי בזיון ודאי מותר להסירן כדי למונען מכך.

ההוראה היא לא לפרסם. והרבי מדגיש שהאיסור הוא רק בדרך פרסום. אם יש סיבה - אין בעיה לומר. כמובן שעדיין אין טעם לעשות מזה נושא-שיחה.

אין חובה לשמוע אבל טוב שישמעו.

כיוון שהעיקר היא השמחה כל אדם ישמח את עצמו במה שמשמחו, כולל שמחה בעניני הרשות. והורה הרבי שלכל לראש צריכה להיות השמחה על-ידי הוספה ב"פיקודי ה' ישרים משמחי לב", לימוד-התורה, נגלה דתורה ובפרט פנימיות-התורה וקיום המצוות בהידור. ועל-ידי "מרבים-בשמחה" בתורה ומצוות, יתווסף גם ב"מרבים-בשמחה" בפשטות, גם בעניינים הגשמיים. ויש לשמח הן את עצמו והן את סביבתו, החל מבני-ביתו.

שקדי מרק אפויים יש להקפיד לשים אותם רק בכלי שלישי. אולם שקדי מרק המטוגנים בשמן עמוק ובמילא דינם כמבושלים ואין בעיה להכניס למרק, יצויין ששקדי המרק שהנם בהכשר בד''ץ העדה החרדית הם מטוגנים בשמן עמוק ודינם כמבושלים.

ביום שישי רגיל מותר להסתפר כל היום (מלבד בראש חודש שאין מסתפרים בו כלל, ובערב פסח שאין מסתפרים בו אחר חצות היום)

אם שם אלוקים כתוב כמו שבתורה, או כל אחד משבעת השמות שאינם נמחקים, הרי שאין לנהוג בו מנהג בזיון ח"ו, וכן אסור למוחקו וגם לא לצבוע עליו או לסייד, וכשרוצים לצבוע הקיר יש לכסות השם בנייר שלא ידבק לאות, ולסייד על גבי הנייר, כך שהשם לא ימחק, ועדיף שיבצע הפעולה גוי, שמא בשוגג תגרם מחיקה ח"ו.

יש דעות שונות בפוסקים האחרונים. יש הסוברים שצריך שהכיסוי יקיף את רוב הראש, יש הסוברים שיהיה ניכר שהראש מכוסה ולכן גם כיפה בגדלים המצויים לרוב כיום היא תקינה, ויש הסוברים שאין שיעור מינימלי אלא די בכיסוי כלשהו. למעשה, יש לנהוג שלכל הפחות יהיה ניכר שהראש מכוסה, ובפרט בימינו, כאשר ההליכה עם כיפה מחויבת מעיקר הדין, ולכן בעלי ראש בינוני רצוי מידה 4-5 .