יש לחזור ולהתפלל שוב אך יכוון שזה בתור תפילת נדבה.

כיוון שהיין נשתה בתוך וכחלק מהסעודה, ברכת המזון פוטרת את היין.

לפי שעות אסור, אם התשלום חודשי או שבועי וכולל ימים נוספים וגם שבת ולא מחושב לפי שעות - מותר.

יש דעה שאחרי חמישים שנה מפסיקים לומר קדיש, אך למעשה הסכמת כלל הפוסקים שממשיכים לעולם.

לא. כי צריך לשמוע את ההפטרה כמו קריאת התורה.

אסור. לא אוכלים דג עם בשר, ושמן שטוגן בו דג דינו כמו הדג עצמו.

אם הרוב כבר עשו זימון, לא עושים שוב זימון, במקרה הפוך ששניים בירכו והלכו, והצטרפו שניים אחרים ואכלו יחד עם השלישי שעדיין אוכל, יוכל להצטרף איתם לזימון פעם שניה.

מותר וחשוב לספר בשבח חבירו, אלא אם כן זה בפני שונא שלו, או במצב שיודע שהדיבור הטוב יגרום לאנשים לדבר בגנותו. ובכל אופן אין להרבות ולהגזים בשבחים בצורה שזה עלול להביא לידי גנותו.

מותר רק במידה שהאוכל כבר מוכן לגמרי, יבש לגמרי ואין בו לחות כלל, כך שגם כשיחממו אותו לא תצא ממנו לחות. גם במקרה שמותר, לא להניח ישירות על הפלטה, אלא על גבי סיר, מכסה או כלי הפוך, שיפרידו בין הפלטה לאוכל.

כשמורידים המזוזות לבדיקה, ראוי לסמן כל מזוזה מאיזה פתח נלקחה, כדי שלא יהיה אח"כ שאלה שמא יש כאן "הורדה מקדושה" [וזאת מכיון שישנם פתחים שחיובם במזוזה וודאי ומה"ת, וישנם שחיובם מדרבנן, או שיש ספק אם חייבים במזוזה מה"ת או מדרבנן, ויש שהם רק מהידור ומן הדין אין חיוב כלל, ומזוזה שנקבעה בפתח שחיובו וודאי, אם מעבירה לפתח שחיובו רק מספק, דבר זה נידון בפוסקים כבעיה של הורדה מקדושה]. אך אם לא סימֶן והמזוזות התערבו יחד, בדיעבד מותר לקבוע המזוזות שנתערבו בכל הפתחים ואינו צריך לגונזם, כי הכריעו כמה פוסקים שבדיעבד לא אוסרים במקרה כזה , ורק לכתחילה אנו חוששים כאן להורדה מקדושה.