שאלות אחרונות

שאלה:
תשובה:
בשנה הראשונה אין עולים כלל, למעט הזמנים הקבועים והם (סוף שבעה, שלושים, וסוף י"ב חודש) כיון שהנשמה נידונת על מעשיה ואינה יכולה להליץ טוב בעד המבקשים ממנה.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: טור יו"ד סו"ס שד"מ, זוהר פרשת ויחי דף רכ"ה ע”א, דברי תורה (להמנח”א ממונקטש) ח”א אות כ"ח, גשר החיים פכ”ט ס”א, וראה אג"ק ח"ד עמ' קע"ג
שנת אבל עליה לקבר
19
שאלה:
תשובה:
מותר.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו”ת ישכיל עבדי ח”ח יו”ד סי’ ה’, תחומין כרך ה’ עמוד 310-302, וראה שו”ת ברב פעלים ח”ב יו”ד סימן ל’, וראה גם שיחת ש"פ ויחי תשמ"א
גורל
23
שאלה:
תשובה:
כשם שאסור לדבר בין הברכה לעשיית המצווה כך אסור לדבר בין הברכה לאכילה, משום שהדיבור נחשב ל"הפסק", ואם טעה ודיבר, חייב לחזור ולברך. אלא שאמרו בגמרא שאם דיבר בצרכי הסעודה, כגון שאמר "הביאו מלח", אינו צריך לחזור ולברך, משום שאינו נחשב ל"הפסק". כמו"כ אסור ללכת ממקום למקום בין הברכה לאכילה, שגם ההליכה נחשבת ל"הפסק". אם ההליכה היא לצורך האכילה, כגון, שנאלץ לאכול במקום שאסור לברך בו, רשאי לעשות זאת בתנאי ששני המקומות הינם בבית אחד. ודנו הפוסקים עד מתי אין להפסיק בין הברכה לאכילה, יש שסברו עד שיאכל כזית, אולם ממשמעות אדמוה"ז עולה שאין להפסיק עד שיבלע, גם אם אכל פחות מכזית.
נכתב ע"י הרב שמואל מקמל, הרב משה קורנוייץ
מקור: ברכות מ, א, טוש"ע ונ"כ או"ח סקס"ז, מג"א שם סק"ז, שו"ע אדמוה"ז שם ס"ט
סעודה ברכה ראשונה
45
שאלה:
תשובה:
מעיקר הדין מצוות ציצית נוהגת באדם הלובש בגד בעל ארבע כנפות, ובאם אין לאדם בגד כזה, אינו מחוייב בציצית ויכול ללכת ללא ציצית. אך כיוון שמצוות ציצית היא מצווה מאוד חשובה ומזכירה על כל המצוות, ראוי לכל אדם ללבוש בגד החייב בציצית ולהביא עצמו לידי חיוב ציצית, ויש להשתדל ללבוש את הציצית כל היום ולא להיות אפילו רגע ללא ציצית.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ע אדה"ז סי' כ"ד ס"א
ציצית לבישת הציצית
47
שאלה:
תשובה:
בספר ה'אמרי פנחס' של רבי פנחס מקוריץ, שהיה תלמיד הבעל שם טוב כתוב: "הגשמים שהם מפסח ועד עצרת הם רפואה גדולה לכל התחלואים, שאין כמוהו בכל הרפואות". ומבואר שם כי טוב לשתות את מי הגשמים הללו באופן הבא: "לעמוד על הגשם ולגלות קצת את ראשו כדי שירד הגשם על ראשו, וגם לפתוח את פיו בכדי שירד הגשם לתוך פיו מימין. ומעצרת ואילך יש מהם טובים לרפואה".
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: גמרא מס' שבת דף קמ"ז ע"ב, אמרי פנחס בין פסח לעצרת סי' רכ"א
ספירת העומר שונות
121
שאלה:
תשובה:
נהוג לטבול. הגם שאינם כלי סעודה ממש, כתבו הפוסקים לטבול מה שבמגע ישיר עם המזון.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ע ורמ"א סי' ק"כ ס"ה ובט"ז ס"ק ז'
כשרות טבילת כלים
59
שאלה:
תשובה:
אכן המנהג לזמן על הכוס, גם בזימון בשלושה.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: היום יום י"ד כסלו
ברכת המזון זימון
58
שאלה:
תשובה:
אף שלכתחילה יש להקפיד להתפלל ערבית אחר צאת הכוכבים בכל מצב, אדם שהתפלל קודם לכן אינו חוזר, רק יקרא קריאת שמע שנית אחר צאת הכוכבים.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ע או"ח סי' רל"ה ס"א, צ"צ חידושים על הש"ס דף א ע"ד
תפילה ערבית זמן תפילה
70
שאלה:
תשובה:
טחינה זה לא משקה. עיין שוע"ר סימן קנח,ד בפרטי הדין בזה.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ע אדה"ז סי' קנ"ח ס"ד, סדר נט"י לסעודה ס"כ
נטילת ידיים דבר שטיבולו במשקה
96
שאלה:
תשובה:
נאמר: "וקראת לשבת עונג" ודרשו חכמים- "במקום עונג .. שם תהא קריאת הקידוש", כלומר, שיש לקדש דווקא במקום בו סועד את סעודת השבת. ונחלקו הראשונים בהגדרת ה"מקום", ולכתחילה צריך שיסעד באותו מקום שקידש ממש. ובהגדרת ה"סעודה" שמקיימים במקום הקידוש, הורו הגאונים שמכיוון שהמזונות והיין מזינים ומשביעים, נקראים אף הם "סעודה". ולכן כשאכל כזית פת, או מיני "מזונות", או אפילו כששתה רביעית יין, יוצא בזה ידי קידוש במקום סעודה; אלא שלכתחילה צריך שתהיה הרביעית בנוסף לכוס הקידוש, ויכול אח"כ לסעוד את עיקר הסעודה במקום אחר. ואם אכל רק מינים שברכתם האחרונה "בורא נפשות", לא יצא ידי חובתו ויקדש שוב במקום שיסעד.
נכתב ע"י הרב שמואל מקמל, הרב משה קורנוייץ
מקור: ישעיה נח, יג, פסחים קא, א, טוש"ע ונ"כ ושו"ע אדמוה"ז או"ח סרע"ג
שבת קידוש וסעודה
78
שאלה:
תשובה:
לא, אין לנגן בספירת העומר, אמנם שירה בפה מותר.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ע אדה"ז סי' תצ"ג ס"א, מנחת יצחק ח"א סי' קי"א, וראה שו"ע אדה"ז סי' תמ"ד סעיף ט"ו
ספירת העומר מנהגי אבילות מוזיקה
96
שאלה:
תשובה:
תפילת תשלומין היא בתפילה הסמוכה בלבד (דהיינו שיתפלל פעמיים את תפילת שחרית), אך אם לא התפלל בסמיכות לתפילת שחרית, יכול להתפלל תפילת נדבה גם בהמשך אבל צריך להוסיף בה איזה עניין מלבד נוסח התפילה, כמובן שזה בתנאי שיכול לכוון כראוי בתפילה זו שאם לא אין לו להתפלל תפילת נדבה.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: ע״פ שו"ע אדה"ז ס׳ ק"ח ס"ט וסי' ק"ז ס"ה
תפילה תפילת תשלומין
61
שאלה:
תשובה:
לבקש תרומה אפשר כיון שעוסקים בצרכי ציבור בשבת.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ע אדה"ז סי' ש"ו סט"ו
שבת דיבור בשבת צדקה ל"ג בעומר
71
שאלה:
תשובה:
גדולי פוסקי הזמן דנו בכך, ואכן יש בזה בעיה גדולה, (אמנם יש פתח היתר בדיעבד ובשעת הדחק אך כמובן שאין לסמוך על כך לכתחילה).
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: מ”ב סי’ ל”ב ס”ק קפ”ה, שו”ת נודע ביהודה מהדו”ק או”ח סי’ א’
תפילין כשרות התפילין
79
שאלה:
תשובה:
עד שלושים יום חזקתו שאמר כפי הרגל לשונו ועליו להתפלל שנית, לאחר שלושים יום אינו חוזר.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ע אדה"ז סי' קי"ז ס"ג, שם סי' קי"ד ס"י
תפילה טעות בתפילה ותן ברכה
64
שאלה:
תשובה:
אכן. כדברי רבינו בסידור שזה מצווה מן המובחר
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ע אדה"ז סי' תפ"ט ס"ג, סידור אדה"ז סדר ספירת העומר, קיצור שו"ע סי' ק"כ ס"א
ספירת העומר
67
שאלה:
תשובה:
אם לא ספרת כלל את הספירה הנכונה אתמול, עליך להמשיך ולספור מכאן והלאה בלי ברכה.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ע אדה"ז סי' תפ"ט סכ"ד
ספירת העומר
76
שאלה:
תשובה:
לא, חובה לומר היום כך וכך כדי לקיים את המצוה.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ע אדה"ז סי' תפ"ט ס"ז
ספירת העומר
74
שאלה:
תשובה:
אין איסור לגזור ולסדר פאה בספירת העומר.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: ע"פ ספר תשובות ופסקים חכמי אשכנז סי' ס"ט בשם רב שרירא גאון (מקור איסור בגד חדש)
ספירת העומר מנהגי אבילות
118
שאלה:
תשובה:
אין איסור ללכת לבריכה או לים בספירת העומר.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
ספירת העומר מנהגי אבילות ים ובריכה
138
שאלה:
תשובה:
אין להשתמש בגבינה.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ע ורמ"א יו"ד סי' צ"ו ס"א - ב'
כשרות בשר וחלב
111
שאלה:
תשובה:
אין לגזוז עם מספרים וכדומה, אך ניתן לגזוז עם השיניים.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ע יו"ד סי' ש"צ ס"ז
אבילות שלושים גזיזת ציפורניים
80
שאלה:
תשובה:
כן, למנהגנו מצה היא כמו לחם ומברכים עליה המוציא כל השנה.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: סדבה"נ פ"ב, שדי חמד מערכת ברכות אות י', כה"ח סי' קנ"ח ס"ק מ"ג, שו"ת שבט הלוי חלק א סימן ר"ה,שו"ת אבני שהם חלק א' סימן י"ז, שו"ת גינת ורדים סי' ס"ד, שו"ת חלקת יעקב או"ח סי' מ"ח ד"ה ד',
ברכות ברכה ראשונה אכילת מצה
144
שאלה:
תשובה:
אמרו חכמים: "טפח באשה ערוה", וביארו בגמרא שדין זה נסוב גם על אשתו, שכל מקום שדרכו להיות מכוסה באשה, אם מגולה ממנו טפח הרי הוא "ערוה" ואסור לקרוא קריאת שמע כנגדה, ויש מקומות בגוף שאסור לגלות אפילו פחות מטפח. ולא רק באשה אמור דין זה אלא אף באיש, ואסור לקרות קריאת שמע ולהתפלל כנגדו אם מגולים אצלו מקומות שדרכם להיות מכוסים ואפילו אם הוא תינוק בן יומו, אך לברך כנגדו מותר כגון בברית המילה. אלא שבאשה ישנם מקומות נוספים שדרכם להיות מכוסים ונחשבים כ"ערוה", משום שהם מביאים את האיש המסתכל בהם לידי הרהור, ולכן אסור לאיש להתפלל כנגדן כאשר הם מגולים, אלא יחזיר פניו מהן או יעצום עיניו.
נכתב ע"י הרב שמואל מקמל, הרב משה קורנוייץ
מקור: ברכות כד, א, טוש"ע ושו"ע אדמוה"ז או"ח סע"ה, "זאת תורת הצניעות" פ"א, ב, "אם אסק שמיים" ע' 9.
תפילה מקום התפילה צניעות
163
שאלה:
תשובה:
אם יש צורך, אפשר.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: משנ"ב סי' תקנ"א ס"ק מ"ה, וראה נט"ג הל' פסח ח"ג פנ"ד סי"ג - י"ד
ספירת העומר מנהגי אבילות בגד חדש
138
שאלה:
תשובה:
הסדר הנכון הוא שאומרים פרקי אבות אחרי תפילת מנחה.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: ראה שיחת ש"פ קרח תנש"א הערה 123 ('אמירת פרקי אבות באה בהמשך לתפילה (תפלת מנחה)')
שבת מנחה
139
שאלה:
תשובה:
לדבר על עניינים שמתכנן לעשות אסור. ולדבר על עניינים תאורטיים שלא נוגעים לפועל, מן הדין אסור להרבות בהם, אך גם לדבר בהם בקצרה שנפסק בשו״ע שמותר, בכל זאת יש להחמיר להימנע מכך כפי שפסק החיד״א ששומר נפשו ירחק מזה.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ע אדה"ז סי' ש"ז ס"א - ב'
שבת דיבור בשבת
120
שאלה:
תשובה:
אף שלכתחילה יש להקפיד להדליק בזמן, כל זמן שבודאות עדיין לא עברה השקיעה, יש להדליק.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ע אדה"ז סי' רס"א ס"ה - ו' ובמכתב הנעתק שם,סדר הכנסת שבת בסידור, לקוטי שיחות חט"ז עמ' 577
שבת הדלקת נרות
109
שאלה:
תשובה:
מן הדין אין בזה השגת גבול.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: ראה שו"ע חושן משפט סי' קנ"ו, שו"ע אדה"ז הל' הפקר והשגת גבול סי"ג
השגת גבול
144
שאלה:
תשובה:
אתה יכול וצריך להמשיך לספור בברכה.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ע אדה"ז סי' תפ"ט סכ"ה
ספירת העומר
78
שאלה:
תשובה:
מותר.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: סדר ברכות הנהנין פרק י"ב ס"ה (שאין מברכין על קניית נעלים שהחיינו), וראה גם ערוך השולחן יו"ד סימן שפ"ט סי"א.
ספירת העומר מנהגי אבילות
145
שאלה:
תשובה:
כן. אך תכוון מראש שרק מה שאתה נוטל הוא מים אחרונים ולא שאר המים שבבקבוק.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: עפ"י ביאור כ"ק אד"ש מה"מ בהגדה של פסח בעניין שפיכת היין בעשר המכות
ברכת המזון מים אחרונים
125
שאלה:
תשובה:
נוסח הברכה היא ״הגומל לחייבים טובות״, דוקא אחד שהוא בגדר חייב, דהיינו שהוא חייב במצוות (מעל בר מצוה) מתחייב בברכת הגומל ואין ברכת הגומל לקטן. מכל מכל ודאי שטוב לעשות סעודת הודיה או התוועדות או לתרום להתוודות כדי להודות לה׳ על הטוב שגמלנו.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ע או"ח סי' רי"ט ס"א ובמג"א שם, שיחת ש"פ וישב ה'תשנ"ב
ברכות ברכת הגומל קטן
119
שאלה:
תשובה:
כן, מותר לספר את השערות היוצאות מהמטפחת או הפיאה.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ת פנים מאירות ח"ב סי' ל"ז, וראה נט"ג הל' פסח ח"ג פרק מ"ט ובהנסמן שם
ספירת העומר תספורת צניעות
132
שאלה:
תשובה:
כן.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: קצות השלחן סימן ק סעיף ג ובדי השולחן שם סעיף קטן ט
מוצאי שבת
133
שאלה:
תשובה:
מותר.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: ע"פ שו"ע אדה"ז סי' ל' ס"א,
תפילין עשיית התפילין לילה
137
שאלה:
תשובה:
מותר להתפלל בשבת רק על חולה שיש בו סכנה.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ע אדה"ז סי' רפ"ז ס"א, שו"ע או"ח סי רפ"ח ס"י ובמג"א ס"ק י"ד, שו"ע אדה"ז שם ס"ט
שבת תפילה חולה
132
שאלה:
תשובה:
כן, המנהג שגם נשים סופרות ומברכות (כמובן אם ספרו כל הימים).
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ע אדה"ז סי' תפ"ט ס"ב וראה שם סי' תצ"ג ס"ט
ספירת העומר נשים
149
שאלה:
תשובה:
כן, יש בעיה בכך. ובלשון חז"ל "כל האומר הלל בכל יום - הרי זה מחרף ומגדף".
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: גמרא מסכת שבת דף קי"ח ע"ב
הלל
146
שאלה:
תשובה:
אסרו חכמים לקבוע בערב שבת סעודה גדולה מפני כבוד השבת, שאם ירבה באכילה ושתיה בערב שבת לא יוכל לקיים סעודת שבת שבלילה כראוי. יתר על כן, אפילו בשבת עצמה לאחר הקידוש, מצווה להימנע מלאכול אפילו ללא קביעות סעודה, לפני שיאכל את עיקר סעודת השבת שהיא הפת. בכדי שיאכל את הפת בשבת כשהוא תאב לכך. אולם מי שאוכל בבית הכנסת לאחר הקידוש ומתכוון ליטול ידיו רק בביתו, אין למנעו מכך, משום שאין חיוב גמור לאכול את הפת לתיאבון ובפרט כשאוכל "מזונות", שהרי ישנם מקורות חשובים לכך שניתן לצאת ידי סעודת השבת במיני מזונות. אלא שלכתחילה עדיף שייטול ידיו מיד לאחר הקידוש.
נכתב ע"י הרב שמואל מקמל, הרב משה קורנוייץ
מקור: גיטין לח, ב, טוש"ע ונ"כ ושו"ע אדמוה"ז או"ח סרמ"ט, שו"ע אדמוה"ז או"ח סקפ"ח ס"י ובהגה"ה שם
שבת קידוש וסעודה
158
שאלה:
תשובה:
לא.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ע יו"ד סימן קכ סעיף א
כשרות טבילת כלים
160
שאלה:
תשובה:
מותר.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: ספר ארחות שבת חלק א עמוד שלג
שבת מלאכת קושר
145
שאלה:
תשובה:
כן.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ע יו"ד סי' רמ"ח ט"ז ס"ק א'
מעשר כספים שימוש בכספי מעשר
139
שאלה:
תשובה:
כן, יש לומר עלינו עם הציבור ואחר כך לומר ספירת העומר כיון שצריך לומר עלינו עם הציבור.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: ע"פ שער הכולל פמ"ט אות ז' (שהטעם שסופרים קודם עלינו הוא משום הקדיש שאינו שייך ליחיד המתפלל במנין הנוהג אחרת), אג"ק כרך י"ט עמ' ת"ל (לגבי לדוד ה' אורי), וראה בירורי מנהגים מועדים עמ' 55
תפילה נוסח התפילה ספירת העומר
163
שאלה:
תשובה:
נאמר בגמרא: "בטל לא חייבו חכמים להזכיר", כלומר, בשונה מ"מוריד הגשם" שיש חיוב להזכירו לפני שאלת הגשמים, בברכת "אתה גיבור" שבתפלה; אין חיוב להזכיר "מוריד הטל". הטעם לכך הוא משום שהטל אינו פוסק לעולם. עם-זאת, נהוג להזכירו החל מתפלת מוסף של היום הראשון של פסח, שיפעל את פעולתו לברכה. והשומע הכרזת "מוריד הטל" קודם שהתפלל שחרית, אם אינו מתפלל במניין אחר יאמר אף בשחרית "מוריד הטל". מי שטעה ואמר "מוריד הגשם", ונזכר טרם שסיים ברכת "מחיה המתים", חוזר ל"אתה גיבור". נזכר אחר חתימת הברכה, חוזר לראש התפילה. נזכר כשהגיע זמן מנחה, מתפלל שתיים כדין תשלומין. והמסופק, עד שלושים יום חוזר.
נכתב ע"י הרב שמואל מקמל, הרב משה קורנוייץ
מקור: תענית ג, א, טוש"ע ושו"ע אדמוה"ז או"ח סקי"ד
מוריד הטל תפילה טעות בתפילה
101
שאלה:
תשובה:
אבי הבן יכול להסתפר.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ע אדה"ז סי' תצ"ג ס"ד
ספירת העומר מנהגי אבילות ברית מילה תספורת
149
שאלה:
תשובה:
באם עד היום לא פיספס אף יום, ממשיך לספור בברכה.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: לקו"ש ח"א עמ' 269 ואילך
ספירת העומר בר מצווה
128
שאלה:
תשובה:
אם יש ספק שכן ספרו את הספירה הנכונה ניתן להמשיך בברכה.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: ע"פ שו"ע אדה"ז סי' תפ"ט סכ"ה
ספירת העומר
144
שאלה:
תשובה:
לשכיר יום קיימת האפשרות לחזור בו מביצוע עבודתו אלא שהמעסיק זכאי להביא עובד חלופי על חשבון העובד שהתפטר, בכפוף לגובה שכרו. ודנו הפוסקים האם המעביד זכאי לפיצוי, כאשר לא שכר עובד חלופי, וכתוצאה מכך נגרם לו הפסד. יש הסבורים שכשנגרם הפסד למעביד עקב התפטרות העובד או שנמנע ממנו רווח בטוח, העובד נושא באחריות כלפי מעבידו אף יותר מן הסכום שהיה נדרש המעביד לשלם תמורת עובד חלופי. אלא שרווחת הדעה שאף במקרה שנגרם למעסיק הפסד בעקבות התפטרות העובד, אחריותו של העובד מוגבלת לסכום שהיה המעביד זכאי להוציא להעסקת עובד חלופי. וכשאין הסכמה בין הצדדים יש לפנות לבי"ד מוסמך.
נכתב ע"י הרב שמואל מקמל, הרב משה קורנוייץ
מקור: ריטב"א, ב"מ עה, ב, נימוק"י ב"מ פ"ו (מו, ב בדפי הרי"ף) ד"ה "עד ארבעים", הובא ברמ"א חו"מ סשל"ג, ס"ו, ש"ך שם סקל"ט, שו"ת חת"ס חו"מ סקע"ח
דיני ממונות שכר עובד
112
שונה הלכות
לצפיה בקובץ היומי
לחץ כאן
מדריך הלכתי לחג
לצפיה במדריך הלכתי לחג
לחץ כאן
יש לך שאלה בהלכה?
מוקדי ההלכה 'סמס לרב' ו'קו לרב' עומדים לרשותך, תוכלו לשלוח הודעה או להתקשר ולקבל מענה תוך זמן קצר.
message
סמסו שאלה לרב
055-7081737
call
חייגו למוקד ׳קו לרב׳
077-2251770
בוקר 11:00 – 13:00 ערב 16:00 – 24:00

התשובות המופיעות באתר, ניתנו לאנשים ששאלו באופן פרטי, ואין ללמוד ולהקיש למעשה ממקרה למקרה.

הלימוד באתר לרפואת רבקה בת מנוחה