
שאלות אחרונות
שאלה:
תשובה:
חלק מכבוד הקודש, הוא איסור הפניית הגב, כך מצינו בכהן הגדול שהיה יוצא כשפניו אל הקודש. וכתבו הראשונים "ולא יחזיר אחוריו לס"ת אא"כ היה גבוה ממנו עשרה טפחים", וכך נפסק להלכה בשו"ע.
וכתבו הפוסקים שאף אין לסדר מקומות כשגבם כלפי ארון הקודש. אולם ניתן להקל לצורך הלימוד ובפרט בעת מסירת שיעור בהיכל בית הכנסת כשפני הדורש אל הקהל ואחוריו כלפי ארון הקודש. מפני שהארון הוא רשות בפני עצמה, וגם משום שאין מניחים שם את הכיסא בקביעות, אלא רק בשעת הלימוד. אך כשמתאפשר נכון שלא לשבת ממש בסמיכות לארון הקודש כשהגב כלפיו, ואף בעת דרשה נכון להטות מעט ולא להפנות גב ממש.
נכתב ע"י הרב שמואל מקמל
מקור: יומא נג, א, רמב"ם הל' ס"ת פ"י, ה"י, תשובת הרמב"ם פאר הדור ע"ח, שו"ע יו"ד סרפ"ב, ס"א, ט"ז שם סק" א, ואו"ח סק"נ, סק"ב, שו"ת מנח"י ח"ה ע"ח, צדקה ומשפט פט"ז הערה ל
שאלה:
שאלה:
תשובה:
אסור לעשות הגרלה בשבת, גם לא לצורך חיזוק לימוד אבות ובנים או מסיבות שבת וכדומה.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ע ורמ"א סשכ"ב ס"ו, וראה שם במ"א ס"ק ט. וראה בשו"ת שבט הלוי ח"ט סוף סי' עח. מעדני יו"ט ח"א סי' סב. וראה ספר 'הלכה למעשה – שבת' בהוצאת מכון הלכה חב"ד ח"ג פי"ח סכ"ה וראה הע' 22-3 שם.
שאלה:
תשובה:
מי ששערות ראשו גדולות מצווה לגלחן קודם השבת, בכדי שלא יכנס לשבת כשהוא מנוול; ומצווה מן המובחר שהתספורת תהיה בערב שבת ממש ולא קודם לכן, בכדי שיהיה ניכר שמסתפר הוא לכבוד השבת, וכן מותר לספר יהודי בערב שבת כל היום, ואפילו תספורת כזו המוגדרת כ"מעשה אומן" מותרת בערב שבת. ואף מותר ליטול עליה שכר כיוון שהתספורת היא מלאכה שניכר בה שנעשית כעת לצורך השבת. כמובן שכל האמור הוא כאשר הדבר מתאפשר מבחינה הלכתית, וכן למעשה מקפידים שלא להסתפר בראש חודש גם כאשר הוא חל בערב שבת.
נכתב ע"י הרב שמעון פרבר
מקור: שו"ע ונ"כ סתקנ"א ס"ד, שו"ע אדה"ז או"ח סרנ"א ס"ד, סר"ס, ס"א, סתצ"ג ס"א.
שאלה:
תשובה:
חול המיועד מראש למשחק מבחינה עקרונית מותר לשחק בו בשבת, אך ראוי למנוע מלשחק בו מכיוון שבדרך כלל משחקים בו באופן האסור בשבת (ולמשל אסור להרטיבו, ליצור ממנו מגדלים או לצייר ולכתוב עליו).
אך חול רך, מיד בלקיחת החול נסתמת הגומה שנוצרה מלקיחתו – מותר לשחק כרגיל. וחול שאינו רך כל כך, מותר רק ליטלו ממקום בולט מבלי שתווצר גומה בלקיחתו.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: ראה שו"ע אדה"ז או"ח סתצ"ח סכ"ז שעפר שייחדו למלאכתו איננו מוקצה וראה שם סכ"ט. ועיי"ש בסי' שמ ס"ו שגם כתיבה שאינה מתקיימת אסורה מדרבנן. וראה ספר 'הלכה למעשה – שבת' בהוצאת מכון הלכה חב"ד ח"ג פי"ח סעי' נב-ג ובהערות 52-6 שם.
שאלה:
תשובה:
כחלק מדיני האבלות על תלמידי רבי עקיבא אין מסתפרים בימי ספירת העומר, וכך נפסק להלכה בשלחן ערוך. ואף שלהלכה ישנם חילוקי דעות ממתי ועד מתי אין להסתפר, אך למעשה - מנהגנו שאין מסתפרים עד ערב חג השבועות.
ולגבי תספורת הילד הראשונה –אפשערניש- במלאות לו 3 שנים בימי הספירה, הורה הרבי שאת ענייני החינוך יש להתחיל מיד ביום הולדתו, אך את גזיזת השערות יש לדחות לל"ג בעומר. וכשיום ההולדת קודם הפסח אין לדחותה לל"ג בעומר אלא יש לעשותה מיד, אולם יכול לסיימה בל"ג בעומר. ואם יום הולדתו חל לאחר ל"ג בעומר, אין להקדים את התספורת אלא יש לעשותה בערב חג השבועות.
נכתב ע"י הרב שמואל מקמל
מקור: יבמות סב, ב, טור או"ח סתצ"ב ריש הסימן ובב"י שם בשם דרשות הר"י אבן שועיב, שו"ע ושו"ע אדמוה"ז שם, לקו"ש ח"ז ע' 349, אג"ק כ"ק אד"ש ח"ה ע' כב, חי"ב ע' תמא, חי"ד ע' לט וחכ"ד ע' שנה, אוצר מנהגי חב"ד ע' רנט-רס
שאלה:
תשובה:
מעיקר הדין אינו חייב, ואין להכריח אותו לשלם. אמנם - הן מצד חינוך, והן מצד טובה לנפש, כדאי שיגיעו להסכמה ויפצה אותו על הנזק לפחות חלקית.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: הרמ"א (אורח חיים שמג, א) כתב: "וקטן שהכה את אביו או עבר שאר עבירות בקטנותו, אף על פי שא"צ תשובה כשיגדל, מ"מ טוב לו שיקבל על עצמו איזה דבר לתשובה ולכפרה, אף על פי שעבר קודם שנעשה בר עונשין." וכתב המשנה ברורה (ט)- ."... אבל אין צריך לשלם אם אין הגנבה בעין. וכ"ז מדינא אבל לפנים משורת הדין בין שחבל בו בגופו או שהזיק לו בממונו צריך לשלם לו". ועיין גם בב"ח (שם) "לא טוב לנפש כי המשיך עליה טומאה מצד הרע".
שאלה:
תשובה:
1. אין נוטלים ציפורניים למעט כשראש חודש חל בערב שבת, אך אם הציפורניים מהוות חציצה לנטילת ידיים מותר ליטלם.
2. לא מסתפרים בראש חודש ואפילו כשחל בערב שבת, ילד שמלאו לו שלוש שנים בראש חודש יש לערוך את התספורת מיד אחרי ראש חודש.
3. אין אומרים תחנון בראש חודש ובמנחה שלפניו, אך בקריאת שמע במוצאי ראש חודש אומרים וידוי.
4. מצוה להרבות בסעודת ראש חודש ויוסיף לפחות תבשיל אחד לסעודתו, טוב לקבוע סעודתו על פת בראש חודש אע"פ שאין חובה בדבר יש בזה משום מצוה.
5. נהגו הנשים להימנע מעשיית מלאכה בראש חודש, המלאכות שנהגו שלא לעשות הן מלאכות כבידות אך מלאכות הבית מותרות וכן יכולות לעבוד לפרנסתן, אישה שלא נהגה במנהג זה ראוי שתקבל על עצמה שלא לעשות לפחות מלאכה אחת בראש חודש.
6. המנהג ללמוד בראש חודש פסוק אחד או יותר מפרק התהילים האישי עם פירוש רש"י ואפשר להוסיף פירושים נוספים, באופן אשר במשך השנה לומדים את כל הפרק.
7. נהגו שלא ללכת לבית החיים בראש חודש.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: לדינים נוספים ולמראי מקומות ראה בספר הלכה למעשה שבועות הוספות פרק ב'.
שאלה:
תשובה:
ספר שכתוב על ראשי דפיו אותיות או תיבות, יש האוסרים לפתחו בשבת שכן בפתיחתו מוחק הוא את האותיות שבראשי דפיו, אלא שלמעשה פוסק אדה"ז להקל בפתיחת וסגירת הספר משום שהאותיות כבר כתובות וכיוון שניתן בקלות לפתוח ולסגור את הספר, אין הדבר כרוך בפעולה מעשית של כתיבה או מחיקה, וכתבו הפוסקים שלכתחילה יש להמנע מכתיבה בראשי דפי הספר. אלא שכתבו הפוסקים שדף ספר הקרוע באמצעו לחצאין ולא יכול לקרוא המילה מבלי לקרב הדף שנקרע, יש ליזהר מלקרב חציו האחד לשני או לרחקו בשבת, שכן מכוון הוא להצמיד או לרחק האותיות ומבלי פעולתו המדויקת לא יחזור הדבר לקדמותו ונחשב הדבר ככתיבה או מחיקה, אך אם מרחיקים את שני החצאים זה מזה, מותר.
נכתב ע"י הרב מנחם כהן
מקור: ראה לבוש או"ח סש"מ ס"ד, שו"ע אדה"ז שם, קצוה"ש סקמ"ד ס"ג, אג"מ יו"ד ח"ב סע"ה, פסק"ת סש"מ ס"ט.
שאלה:
תשובה:
כן, יש לומר עלינו עם הציבור ואחר כך לומר ספירת העומר כיון שצריך לומר עלינו עם הציבור.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: ע"פ שער הכולל פמ"ט אות ז' (שהטעם שסופרים קודם עלינו הוא משום הקדיש, וטעם זה אינו שייך ליחיד המתפלל במנין הנוהג אחרת), אג"ק כרך י"ט עמ' ת"ל (לגבי לדוד ה' אורי), וראה בירורי מנהגים מועדים עמ' 55
שאלה:
תשובה:
חובה על כל אדם לשתות רביעית יין בכל יום מימי חול המועד, ולכתחילה אין יוצאים ידי חובה זו בשתיית מיץ ענבים.
אם אינו אוהב יין או שאין ידו משגת לקנותו, יוצא ידי חובת שמחה בדברים אחרים.
נשים פטורות משתיית יין.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ע אדה"ז סימן תקכ"ט, ס"ו - ז'.
תורה אור צט,ג.
ע"פ פר"ח סימן תפ"ג אודות "יין צימוקים" ש"אינו משמח", וראה בחוה"מ כהלכתו פ"א, סי"א. ובפסק"ת סימן תקכ"ט ס"ט ובהערה 30 שם.
פסק"ת תקכ"ט, ס"ט.
שאלה:
תשובה:
ביעור החמץ (שריפת החמץ) בשנה זו הוא ביום שישי י"ג בניסן כמו בערב-פסח בכל שנה שורפים את החמץ עד "סוף זמן ביעור חמץ" (ראה לוח הזמנים המצורף בזה), לאחר שריפת החמץ אין אומרים 'כל חמירא' (אלא למחרת בשבת, כדלהלן), אלא רק את ה'יהי רצון' המופיע בסידור.
יש לנער את החמץ העלול להימצא בכיסי ובקפלי הבגדים, בתוך המכונית ובפחי האשפה, ולסגור היטב את החמץ המיועד לסעודות שבת.
בבוקר שבת קודש י"ד בניסן משכימים להתפלל שחרית ואין מאריכים בה (בכדי שיוכלו לסיים את אכילת החמץ בסעודת הבוקר בזמן).
ניתן לגשת אל המקומות המכורים לנכרי, עד "סוף זמן ביעור חמץ", תוך הקפדה וזהירות שלא להסתובב עם החמץ בחדרים הנקיים מחמץ. מותר לאכול חמץ עד סוף שעה רביעית (בלוחות השנה מצוינת שעה זו כסוף זמן אכילת חמץ), ויש לנקות ולטאטא הכול, להשליך את הפירורים לאסלה או להוציאם מחוץ לרשותנו. אם נותר חמץ, וכן אם נותרו שיירי חמץ דבוקים בכלים או בפח-האשפה, יש לשפוך עליהם חומר פוגם כגון אקונומיקה לפני "סוף זמן ביעור חמץ". מעט פרורים שנשארים ברצפה, בטלים מאליהן. לאחר ניקוי וכילוי החמץ מבטלים את החמץ – עיקר הביטול הוא בלב, ובנוסף אומרים זאת בפה, בנוסח "כל חמירא" (השני).
יש לשטוף היטב את הפה ולנקות את השיניים מכל חשש חמץ בעדינות שלא יצא דם, וכן לא ישתמש במברשת ומשחה. משעה זו אסור לטלטל חמץ והרי הוא מוקצה, ואם ראה חמץ יכפה עליו כלי עד אחרי יו"ט ואז יבערו.
נכתב ע"י מכון הלכה חב"ד
מקור: שו"ע אדה"ז או"ח סתל"ה ס"ג וסתמ"ד ס"ה-ו. נטע"ג ע"פ שחל בשבת פ"ו, ופ"ט הע' י. וראה ספר 'הלכה למעשה' (בהוצאת מכון הלכה חב"ד) מועדים – פסח פרק יז.
הלימוד באתר לזכות ר' יחזקאל בן גלדיס ורעייתו תמר בת שולמית נועם
יש לך שאלה בהלכה?
מוקדי ההלכה 'סמס לרב' ו'קו לרב' עומדים לרשותך, תוכלו לשלוח הודעה או להתקשר ולקבל מענה תוך זמן קצר.
סמסו שאלה לרב
055-7081737
חייגו למוקד ׳קו לרב׳
077-2251770
בוקר 11:00 – 13:00 ערב 15:00 – 24:00
התשובות המופיעות באתר, ניתנו לאנשים ששאלו באופן פרטי, ואין ללמוד ולהקיש למעשה ממקרה למקרה.