לפי ההלכה מספיק רק להקשיב, אך הרבי נוהג לומר יחד עם הבעל קורא, כמובן רק מי שיש לו מגילה כשירה ויודע לקרוא את כל המילים נכון ללא טעויות, כמו כן יש להיזהר לקרוא בקול שישמיע לאוזניו אך לא בקול חזק יותר שלא לבלבל אנשים שמקשיבים לבעל קורא.

בתענית אסתר אומרים תחנון, במנחה של תענית אסתר בדרך כלל לא אומרים תחנון כי זה ערב פורים, אלא אם כן התענית מוקדמת.

מי שכבר יצא ידי חובה בעצמו וקורא להוציא אחרים, אם אחד השומעים יודע לברך עדיף שהוא יברך את הברכות, ויוציא את שאר השומעים ידי חובה. אם אין מהשומעים מי שיברך, יכול הבעל קורא לברך, אף שכבר יצא ידי חובה.

לא, אין להשתמש ברמקול כיוון שרמקול הוא קול מתכתי ולא קול אדם, ולרוב הדיעות אין יוצאים ידי חובת קריאת המגילה כששומעים ברמקול.

לכתחילה אין לחלק את הקריאה לשני בעלי קוראים אלא אחד יקרא את המגילה מתחילתה לסופה, במידה ויש סיבה מיוחדת לכך כגון שלראשון נגמר הכח ולא מסוגל להמשיך ניתן להחליפו, בתנאי ששמע עד עכשיו את הברכות והקריאה או שכבר יצא ידי חובת קריאת המגילה קודם לכן.

כתב הרמ"א שטוב לתת את סכום "זכר למחצית השקל" בשלושה מטבעות ממטבע הנהוג במדינה, כנגד שלשת הפעמים שכתוב "תרומה" בפרשת שקלים; ועוד כתבו הפוסקים שזהו אף רמז לתענית שלשת הימים שצמו בימי אסתר ועוררו על המנהג שיש לתת ביום התענית לצדקה כסכום הסעודות ואכן אחד הטעמים למנהג זה הוא "כדי שיהא צדקה עם התענית לכפר". לפיכך, נהוג שנותנים "זכר למחצית השקל" ביום תענית אסתר לפני תפלת מנחה. וכיוון שהובא בפוסקים שמנהג זה קשור עם הכפרה של יום התענית, לכן נהוג אף בירושלים לתתו ביום התענית ואף כשהתענית מוקדמת ליום חמישי, ומי שלא נתן ביום התענית ייתן קודם קריאת המגילה בפורים.

צריך להתענות.

לא, המצווה היא גם לעשיר, כשהוא זקוק לזה.

פורים נחשב כשבת לעניין אבילות, היינו שנחשב במניין שבעה, ונוהג רק אבלות שבצינעא, אינו יושב על הקרקע ונועל נעליו הרגילות, האבל הולך לבית-הכנסת להתפלל ערבית ושחרית ולשמוע קריאת המגילה בלילה וביום.

לא, אישה מעוברת החל מתחילת ההריון אינה חייבת בצום.