כן. יש לברך שהחיינו גם באמצע סעודה.

כל-עוד עסוק באכילה הראשונה ודעתו לאכול ממנו עוד, כיוון ששמחתו באכילת הפרי החדש נמשכת. אולם כשנזכר שלא ברך "שהחיינו" לאחר סיום אכילת הפירות שהיה בדעתו לאכול, לא יברך "שהחיינו", ואפילו לא עבר עדיין שיעור עיכול; ובאכילה השנייה יברך "שהחיינו" ללא שם-ומלכות.

כן, ככל פרי שלא מצוי כל השנה.

ראה בהרחבה בסדר ברכות הנהנין שבסידור.

כל פעם שהפרי מתחדש אפילו פעמיים בשנה.

לא, מברכים שהחיינו בהדלקה הראשונה וזה לא משנה היכן היא הייתה.

לא נהוג.

על אף שברכת שהחיינו היא בשמחת האדם, אך באכילה זה תלוי במאכל ולא באדם האוכל.

אם שכחת לברך על פרי שהחיינו, אם אתה עדיין עוסק באכילה דהיינו שאתה יכול להמשיך לאכול את הפרי בלי ברכה ראשונה, אזי אתה עדיין יכול לברך שהחיינו בשם ומלכות, אבל במקרה שמצד הדין אם תרצה לאכול שוב מהפרי תצטרך לברך שוב ברכה ראשונה, כגון, שכבר הסחת דעת מאכילתו - הפסדת את ברכת שהחיינו, אבל באכילה הבאה תברך שהחיינו בלי שם ומלכות.

כן צריך.

מאחר ומדובר בזן אחר, אם שניהם לפניו יחד בשעת הברכה - מברך על אחד מהם ופוטר את השני. אך אם אין שניהם לפניו - יש לברך שהחיינו. וכלשון אדמוה"ז: "פרי שיש בו מינים הרבה, מברך על כל מין ומין.. אפילו יש להם טעם אחד כגון אדומות ושחורות.."

אף שבברכת שהחיינו במגילה מכוונים גם על שאר מצוות היום, אך אדם שלא שומע מגילה מכל סיבה שהיא לא יברך על שאר המצוות שהחיינו, כיוון שלא מודגש במצוות אלו חג הפורים אלא זה דבר שרגילים בכל יום ויום.

לא מברכים שהחיינו על אתרוג או ריבת אתרוגים.

לא מברכים שהחיינו על פירות כבושים.

כן.

כן, כמו כל פרי אחר.

לא.

ברכת שהחיינו אינה קשורה לאכילה דווקא אלא שנהגו להסמיך זאת לאכילה, אפשר לברך שהחיינו גם על הפרי לפני אכילתו ומכל מקום אם רוצה לסמוך זאת לאכילה ודרך אכילתו מבושל יברך עליו בעת האכילה.

צריך לברך שהחיינו.

אין לברך שהחיינו אפילו לא אכל כל השנה.