שאלה:
תשובה:
אודות כתב האשורי – הכתב בו כותבים ספר תורה, נחלקו התנאים, ולכמה מהם "בכתב זה ניתנה תורה לישראל". בכך באו לשלול ולחלוק על הדעות הסוברות כי התורה נתנה בכתב עברי. וכך עולה מפשטות לשון התלמוד במה מקומות. הרמב"ם אף הוסיף שמחמת קדושת אותיות אלו נמנעו מלהשתמש בו לדברי חולין ולכן ניתן למצוא במטבעות ובכתבים עתיקים כתבים אחרים, ולא הכתב האשורי.
הרמ"א אף כתב, שאין להשתמש בכתב אשורי לדברי חולין, וכך אף הורה הרבי להימנע משימוש בכתב זה אם אין בו צורך בחינוך והוראה. וכתבו הפוסקים שאם עבר והשתמש בכתב זה לדברי חולין כמו הדפסת הזמנות, אין בהן חיוב גניזה אך אין לזורקו בבזיון.
נכתב ע"י הרב שמואל מקמל
מקור: סנהדרין כא, ב, שו”ת פאר הדור להרמב”ם ס"ז, רמ”א יו”ד סרפ"ד, ס"ב, פת"ש סרע"א, ערוה"ש יו"ד סרפ"ד ס"ח, שו”ת שואל ומשיב ח”ג סרכ"ד אג"ק כ"ק אד"ש ח"ז ע' שה וחי"ב ע' רכח
שאלה:
תשובה:
אין להשתמש בכתב אשורי לדברי חולין, אולם אף בספרי קודש הורה הרבי להימנע מכך. בעקבות כך נשאל הרבי אודות הנהגתו בשנת תש"ז כאשר ערך את ספר התולדות של כ"ק אדמו"ר מוהר"ש והדפיס בו צילום ממגילת אדמו"ר מהר"ש, וביאר זאת הרבי בין היתר משום שהיה בכך הוראה לרבים באופן כתיבתה. מכך שאף לדברי קודש אין להשתמש בכתב זה ללא סיבה.
בעבר היו אף נמנעים מהדפסת דברי תורה בכלל בכתב מרובע, אלא רק בכתב המכונה "כתב רש"י", אולם כחלק ממגמתו של הרבי להנגשת לימוד תורת החסידות, הורה הרבי להשתמש בכתב מרובע בהדפסת הספרים, בכדי להקל על הלומדים.
נכתב ע"י הרב שמואל מקמל
מקור: שו”ת פאר הדור להרמב”ם ס"ז, רמ”א יו”ד סרפ"ד, ס"ב, אג"ק חי"א ע' שמח, התוועדויות תשמ"ט ח"ג ע' 101