אסור לאכול בחדר שהמת נמצא שם, ואפילו לא אכילת עראי, כמו כן אין לברך שם ברכות, ובמידת הצורך יעשו מחיצה ויאכלו אחרי המחיצה.

אם ההלוויה תתבצע רק אחרי שהיא תגיע אז היא לא צריכה לעשות כלום חוץ מדיני אונן.

לא, דיני אנינות חלים רק על קרובים שמתאבלים עליהם, ולכן כל דיני אבילות (שחלקם מתחילים כבר מזמן האנינות) לא חלים עליהם, וכן מותרים בבשר ויין וכו׳ ויכולים לברך, אבל כמובן העוסק במצוה פטור מן המצווה, ולכן בשעת התעסקותם פטורים ממצוות כגון קריאת שמע תפילה.

לפני הקבורה לא מניח תפילין, ומן הדין הוא נחשב כאונן ואינו מניח תפילין בכל יום הקבורה, אך בכל זאת נהוג בחב"ד להניח תפילין (ואפילו תפילין ר"ת) גם ביום הקבורה אחר הקבורה, ובפרט על פי הידוע שכל המקל בדיני אבילות הלכה כמותו.

כן, יכול לומר קדיש. וכלשון אדמו"ר הזקן: "ולדברי הכל בן שהוא אונן על אביו יכול לילך לבית הכנסת ולומר קדיש על אביו כי זהו כבודו של אביו".

לא. הינו פטור כעת מברכות ותפילה.