מנהג ישראל שלא ללמוד תורה בלילה הנקרא בשם "ניטל", במענה לשאלה אודות קיום שיעור קבוע בליל ניטל הורה הרבי לקיים את השיעור אך לא ללמד בו אלא לספר סיפורים מרבותינו נשיאינו. כיוון שבליל שבת זו אין לומדים חסידות כבכל שבת, אלא מפסיקים את הלימוד החל מהשקיעה, לכן מומלץ להתפלל ערבית מוקדם – דהיינו להתחיל את "קבלת שבת" באופן שיגיעו לקריאת שמע בתפלת ערבית אחרי צאת הכוכבים, ומאידך יסיימו את התפלה ויספיקו הקהל לעשות קידוש בבתיהם לפני השעה השביעית (שהיא בארץ הקודש בערך מ-17:40 ועד 18:40). בתפלת ערבית ובקריאת שמע שעל המיטה אומרים את כל הפסוקים והמזמורים כבכל ליל שבת. כמו כן, האבלים לומדים את המשניות ומסיימים אותן כרגיל לאחר התפילה לפני אמירת קדיש דרבנן. מי שלא הספיק לעשות קידוש לפני השעה השביעית, באם הוא מתעסק בדברים הראויים (המותרים ב'ניטל') כסיפורי חסידים, שחמט וכדומה, יקדש אחרי השעה השביעית. אך אם רואה הוא שבהתאם למצב בבית הדבר עשוי להביא לבטלה, מוטב שיקדש בשעה השביעית מכך שייגררו לבטלה ודברים בטלים. זמירות שבת הרגילים (כגון "אזמר בשבחין") מנגנים כבכל שבת. משך הזמן שנמנעים בו מלימוד התורה הוא החל מהשקיעה, ועד חצות הלילה.