יש כלל בהלכה ש'סרסור' [=שדכנית] שקירבה את הצדדים לגמור את השידוך, נותנים לה שליש מהתשלום על ההצעה שהיא הציעה, אף שבפועל שדכנית אחרת גמרה את השידוך, ושני שליש נותנים לשדכנית שגמרה בפועל את השידוך, ואין זה משנה אם השדכנית הראשונה לא גמרה את השידוך מסיבה טכנית, או שההורים לא היו מעוניינים מסיבה מסויימת שהיא תגמור את השידוך. כל האמור הוא במקרה שהשדכנית הראשונה קירבה את השידוך ובלעדיה לא היו ההורים חושבים על הצעה זו; אולם אם ההורים מסיבה כלשהי כלל לא התייחסו ברצינות להצעתה של השדכנית הראשונה, וכשהשדכנית השנייה הציעה את אותו השידוך (עליו חשבה בעצמה) הצעתה שכנעה את ההורים או את החתן והכלה, במקרה זה לא מגיע כלום לשדכנית הראשונה. יש לציין, שנתינת שמות להורים, לא נקראת שהתחילו בשידוך - כשמדובר בשמות הידועים לכולם וגלויים לכולם.