בכלל ידועה דעתו של כ"ק אד"ש בנוגע לסגולות וז"ל "במענה על מכ' מכ"ג כסלו, בו כותב, אשר ראה ס' סגולות פלוני ובו כותב ע"ד חכמת היד כו' - הנה כלך מדרך זו, ואם רצונו דוקא בס' סגולות, הרי ישנה סגולה בדוקה ומנוסה, והיא תורתנו הק', וישנה ג"כ חכ' בדוקה ומנוסה, והיא חכ' ית', אשר יכולים להתאחד עמה ע"י לימוד התורה, וביחוד נפלא וכמבואר בתניא פ"ה, עיי"ש. וכבר נאמר תמים תהי' עם ה' אלוקיך, ויש אומרים (רמב"ן) שהוא ג"כ ממספר תרי"ג מצות התורה." ואף שכאן אין זה סגולה אלא תפילה אך גם בזה יש מקום לזהירות והמנעות כלשון כ"ק אד"ש: "במענה על מכתבו משילהי אלול, בו שואל מדוע נמנעים אנ"ש שי' מלומר בכל יום הי"ג עיקרים, וגם לא הוזכר אודותם בסידורו של רבנו הזקן. א) והנה שאלה הראשונה מתורצת בשאלתו השני', שכיון שלא הוזכר בסידורו של רבינו הזקן, לכן אין אומרים העיקרים. ב) הטעם שלא הביא זה רבינו בסידורו, לא קבלתי בזה דבר מפורש, ואפ"ל, רק בדרך השערה, כמה טעמים על אי האמירה בתפלה, והם: א) התפלה ענינה - וכמבואר בש"ס - סידור שבחיו של מקום ובקשת צרכיו של אדם, ואמירת אני מאמין, אינו משני סוגים הנ"ל. ב) בכלל בעניני תפלה, הנה כל הוספה על מה שתיקנו אנשי כנסת הגדולה ומובא בראשונים, צריכה להביא ראי' לקבלתה, במילות אחרות כל המתקן תפילה בנוסח ואמירה לרבים, עליו להביא ראיה ברורה ויסוד לזה, ולא על הנמנע מלקבל ההוספה, והרי ידוע עד כמה הקפידו על כל התיבות ואותיות שבנוסח התפלה וכמה רמזים בזה, ואף שאפי' האומרים הי"ג עיקרים אומרים זה לאחר התפלה גם זה צריך ראי' וכבר ידוע הראי' בזה מרבינו האריז"ל הובא בע"ח שער א' בתחלתו וז"ל: לא הי' חפץ בשום פזמון או פיוט מאלו שחברו האחרונים, רק מאלו שחיברו הראשונים כו' שניתקנו ע"ד האמת. אך אלו האחרונים שלא ידעו דרך קבלה אינם יודעים מה שהם אומרים וטועים בסדר דיבורם בלא ידיעה כלל וכו', אשר לכן כנ"ל יש להזהר בהוספה, ומקרא מלא דיבר הכתוב (קהלת ה, א) כי האלקים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים, ועיין שם בפירוש האבן עזרא. ואם רוצה האדם להרבות בתפלות ותחנונים הרי יוכל להרבות באמירת תהלים וכו' דנעים זמירות ישראל. ג) והנה כל הנ"ל - לבד סעיף א' - בהנוגע להוספה בתפלה בכלל, ובהנוגע להי"ג עיקרים בפרט, הנה לא הובאו בסידור האריז"ל - ובכמה סידורי תפלה מהראשונים, וצריך עיון למצוא הראשון אשר יסד לאמרו בכ"י, ועוד זאת, אשר ידוע שכמה גדולי ישראל, שלא היתה דעתם נוחה לקבוע אשר חלק מהמצות נקראים עיקרים משא"כ השאר, וגם במנין העיקרים, לא הכל מסכימים עם דעת רמב"ם שהם י"ג במספר והדברים ידועים. ד) והנה לא נעלם ממני המובא בס' משמרת שלום בשם הרה"צ הר"פ מקוריץ, אשר סגולה לפרנסה לאמר בכל יום פרשת המן וי"ג עיקרים בהשכמה. ופשוט שעניני סגולה הנאמרים במקום פלוני וזמן פלוני, אינם ענין לנוסח תפלה של כלל ישראל וגם לא תמיד הוראה זו ענינה בכל המקומות ובכל הזמנים".