מנהג ישראל (תורה היא) לתת דמי חנוכה לילדים, וכן נהגו רבותינו נשיאינו. “מנהג רבותינו נשיאינו - לקיים מסיבות לבני הבית בימי חנוכה, ולחלק “דמי חנוכה” לבני הבית, ובפרט לילדים, לבנים ובנות. כי כאשר כל אחד מקיים מנהג זה - בפרסום המתאים - ועוד בהוספה והרחבה על ידי הוספה בנתינת “דמי חנוכה” בריבוי (שעל ידי זה מתוסף בענין השמחה אצל הילדים) - מתקשרים עוד יותר (על ידי קיום מנהג זה) עם רבותינו נשיאינו, שזה נותן תוספת כח להחדיר את תורתם, הוראותיהם, ומנהגיהם אל תוך חיי היום יום הפרטיים”.

הרבי מורה לתת גם לנשואים.

ברכת "להדליק נר" לא יברך בכל מקרה. אם התכוונת לא להוציא את בנך ידי חובה, או שהוא התכוון לא לצאת ידי חובה בהדלקתך, רק אז הוא יכול לברך "שעשה ניסים", ו"שהחיינו" (בלילה הראשון).

זה מנהג ישראל, לזכר נס פך השמן.

השמן שבקבוק לא הוקצה להדלקה, ואפשר להשתמש בו לשאר דברים.

לא יוצאים ידי חובה בהדלקות ציבוריות.

מותר לנשים לבשל ולטגן בחצי שעה הזאת, זה לא נכלל במלאכות האסורות.

לא צריכה להישאר אבל אינה עושה מלאכה בזמן הזה, למעט בישול, אפיה, וכיוצא בזה. שיכולה לעשות.

גם בחנויות משום העוברים והשבים.

מקום להדר יש, אך לא חובה.

מותר ומצוה לומר הלל בחנוכה גם כשהוא לא בתוך תפילת שחרית. עדיף כמובן לומר בשחרית כסדר שתיקנו לומר.

על חטא אומרים גם כשלא מתענים ולכן אומר גם בחנוכה.

האבלות ממשיכה כרגיל. כאשר ניגש להיות חזן, מתפלל עד ההלל ובהלל יחליף אותו אחר. בהדלקה הראשונה בביתו מברך שהחיינו אך לא בבית הכנסת. מסיבות חנוכה משפחתיות בביתו יכול להשתתף.

הולכים עם הלבושים הרגילים כמו יום רגיל.

לא. רק לצורך חולה או יולדת.

יכול לברך שוב (ברכת שהחיינו בפעם הראשונה יוכל לברך שוב בבית, רק באם יהיה בבית מישהו שיוצא ממנו ידי חובה).

לא יוצא ידי חובה מכיון שזה גם חובת הבית.

גם כשמדליק אחר צאת הכוכבים צריך שיתן שמן במנורה שידלק לפחות 50 דקות.

מן הדין האישה יכולה להוציא אותו ידי חובה, אך אם יגיע מאוחר יותר, עדיף שיתכוון לא לצאת ידי חובה, וידליק גם בעצמו.

זה הוא מנהג חב"ד, בעת הצורך ניתן להשאיר שומר שיחכה במקומך.