שאלה:
תשובה:
אדמו"ר הזקן פוסק בשו"ע: "דבר בעיר אל יהלך אדם באמצע הדרך מפני שמלאך המות מהלך באמצע הדרכים, הואיל ונתנו לו רשות לעבור, ויש לברוח בתחלת הדבר, ואם לא ברח בתחלתו לא יברח בסופו, אלא יחביא עצמו במסתרים ולא יתראה בשוק מפני המזיקים כמו שכתוב "ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר:"
מכאן ברור, כי במצב הנוכחי, הרי שהדרך הנכונה היא להישאר כל אחד במקומו, גם אם הכוונה לטוס למקום בטוח יותר, שהרי גם הדרכים, הטיסה במטוס יחד עם אנשים אחרים, הן בחזקת סכנה, ואין להכניס עצמו לחשש כזה.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ע אדה"ז חו"מ, הלכות שמירת הגוף והנפש סעיף יג. ראה את פירוט המקורות והשקו"ט במכתבו של הרב קורנוויץ לתמימים ב770.
שאלה:
תשובה:
ההנחיה הכללית היא למעט בטיסות, ובוודאי למקומות בהם המעקב והפיקוח הוא פחות מאשר בארה"ק, ורואים ששם הסיכון גבוה יותר. אמנם כאשר מדובר במי שחייב לטוס - כגון תושב חו"ל, או תלמיד השב לביתו וכיו"ב - אין איסור לעשות זאת, וינהג בכל מקום עפ"י ההנחיות של גורמי הבריאות המוסמכים, ולגבי החזרה לארה"ק - אם עדיין תהיינה מגבלות, ינהג לפיהן.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
שאלה:
תשובה:
כל עוד הרשויות אינן אוסרות את הנסיעה לנ.י., הרי שגם מבחינה הלכתית אין מקום לאסור, אלא לנהוג עפ"י הנחיות משרד הבריאות. יחד עם זאת, יתכן שאתם חוששים שבמהלך ימים אלו יכריזו גם על המגיעים מנ.י. כמקום שהחוזרים ממנו צריכים להיות בבידוד. מובן שאין לנו יכולת לדעת ולהעריך זאת מראש, ולכן איננו יכולים לענות מה לעשות בפועל.
נכתב ע"י הרב שמעון פרבר
שאלה:
שאלה:
תשובה:
לגבי שאלות ספציפיות ניתן למצוא תשובות באתר סמס לרב, או לשאול שנית. לגבי השאלה הכללית - חוב גמור לציית לכל הנחיות משרד הבריאות והגורמים המוסמכים, ומי שאינו עושה כך, לא רק שעובר על איסור כלפי עצמו, אלא שמזיק את הרבים, ומצווה למנוע ממנו להתנהג כך וכ"ש אם כדרכו של היצר מלביש זאת בטעמי יראת שמים וכד'. מסירות הנפש על ענייני תורה ומצוות הייתה רק באופן שבו הייתה גזירה על כך, ולא במקום חשש בריאותי (למעט יחידי סגולה, שאצלם לא היה שייך אחרת וגם אז) ובוודאי שלא במקום של חשש סכנה לרבים, וכאמור - הדבר אסור מכל וכל
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: "כל הספרים מלאים בדבר זה" - כל הפוסקים, והנוגע אלינו במיוחד - ריבוי עצום של הוראות הרבי מה"מ לשמוע בקול הרופאים ולא להתחכם, נתנה רשות לרופא לרפאות, הייתרון שבמניעת מחלות מבלי שיהיה צורך בריפוי ועוד.
לגבי הטענה כי בסופו של דבר הסיכון בנפש אינו גדול - גם כאן מצינו לדוגמא שמחללים שבת על ספק רחוק ביותר, וראה לדוגמא צרכי יולדת, שאף בשביל ליישב דעתה התירו אף שכלשון אדמוה"ז "כאב היולדת דברים טבעים הם ואין אחת מאלף מתה מחמת לידה.." (שו"ע של, א), וכל שכן כאמור שמסכנים את הרבים.
שאלה:
תשובה:
מן הסתם מדובר כאשר חייבים להעלות אותם זה אחר זה בלי אחר שיפסיק. במקרה זה ולאור שעת הדחק הגדולה, ניתן לפענ"ד לסמוך על הדעות שמתירות זאת, עדיף בכזה מקרה שלא לקרוא לאף אחד מהעולים לתורה בשמו (כפי שנראה הרי לא נמצאים בבית כנסת שיש בו בימה וגבאי וכו' כך שזה לא יהיה כל כך ניכר)
נכתב ע"י הרב שלמה הלפרן
מקור: שו"ע או"ח סימן קמא סעיף ו, בנו"כ ובמשנה ברורה שם, שערי אפרים שער א סעיף לג, שערים המצוינים בהלכה סימן כג סעיף קטן י
שאלה:
תשובה:
מותר, במקרים רבים אף רצוי, ולעתים חובה ממש. כהוראת הרבנים ובעקבות הנחיות משרד הבריאות בעניין. הדבר תלוי האם בבית הכנסת שומרים על ההנחיות לגבי מספר המתפללים והצפיפות (יש חדרים קטנים, שגם 10 אנשים זה צפוף מדי..), האם אתה בקבוצת סיכון (כגון מעל גיל 65, מחלות רקע וכד'), כמובן שאינך במצב המחייב בידוד עפ"י הנחיות משרד הבריאות, ואינך סובל משיעול, חום (אפילו נמוך) ושאר מיחושים הקשורים לדרכי הנשימה.
נכתב ע"י הרב שי שמעון כהן
שאלה:
תשובה:
א. ניתן ללמוד ולערוך סיום על המסכתות הקטנות שנדפסו לאחר מסכת עבודה זרה. אפשר ג"כ על סדר שלם של משניות ולא על מסכת, אלא אם כן בשעת הדחק גדול ניתן לערוך סיום על לימוד מסכת משניות עם מפרש כמו ברטנורא או קהתי וכדו'.
ב. אם עקב המצב לא היה ניתן ללמוד מסכת לסיום, יהי' ניתן לבקש מחבר שעורך סיום שישמע ממנו דרך הטלפון, וכדאי לזכותו בקניית דבר מאכל כפי שעושים בעירוב תבשילים, על מנת שיאכל מסעודת המצוה אחרי הסיום.
ג. במקרה שלא שמע סיום כנ״ל, לא יצום לאור המלצת הרופאים בקשר עם מצב הקורונה.
פסח כשר ושמח
נכתב ע"י הרב שמעון פרבר
שאלה:
תשובה:
עקב המצב הנוכחי, אופן ההנהגה בכל הקשור לתפילה ועניינים נוספים, יהיה שונה משאר שבתות השנה:
מי שאין באפשרותו להתפלל בציבור, ישתדל להתפלל בשעה שהציבור בבית הכנסת שלו (ובמקרה שביהכנ"ס סגור, מניין אחר במקומו) מתפללים. ובכל מקרה יכוון לכלול את תפילתו בתפילות כלל ישראל -"כי ברבים היו עמדי".
המתפלל ביחידות - יאמר אחרי 'כגוונא' את ההמשך 'ולומר' וכו'
באמירת 'בואי בשלום' פונים לכיוון מערב, גם כאשר כיוון התפילה (כלפי ירושלים) אינו למזרח.
המתפלל ביחידות, וכן ציבור המתפללים במקום לא קבוע, כגון בבתים וחצרות, או חדרים במבנה בית הכנסת שאינם משמשים בדרך כלל לתפילה – לא יאמרו 'ברכה מעין שבע'.
באמירת תהילים כאשר אינה בציבור, אם לא מפסיקים בין ספר לספר, מומלץ לומר את ה'יהי רצון' רק בסיום אמירת ספר תהילים כולו.
במצב הנוכחי, מותר להביא מראש ס"ת לבתים ומקומות שבהם יתפללו באופן זמני, אך ידאגו מראש למקום מכובד שמיועד לספר, ולכתחילה ידאגו לקרוא בו הן בשחרית ומנחה, והן באחד מימי השבוע הבא.
כהוראת שעה, ניתן, כמו בשמח"ת, להוציא ס"ת לחדרים אחרים או לחצר בית הכנסת.
במקרים כאלו עדיף להביא ס"ת אחד ולגלול אותו לפרשת החודש ולא לטלטל ב' ספרים.
מי שלא יוכל לשמוע קריאת התורה, יקרא את פרשת השבוע ופרשת החודש (וההפטרה) מתוך חומש.
לגבי השלמת הקריאה בשבת הבאה – כאשר יתבהר המצב, תפורסם ההלכה בנוגע לכך.
התוועדות שבת מברכים, תיערך אצל כל אחד בקרב בני ביתו.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
שאלה:
תשובה:
יש לציין כי כל האמור בתשובה הבאה, הוא אך ורק בהיעדר הנחיה אחרת מהרופא, כל מי שלדעת הרופא יש סיכון כלשהו, יעשה כהוראתו.
- מי שבריא ב"ה, הרי שעליו לצום בלי שינוי.
- מי שנמצא בבידוד - אם אינו חש סימפטומים, דינו כבריא, אמנם אם יש חשש קרוב שנדבק, או שנמצא בקבוצת סיכון, וכל שכן אם חש סימפטומים קלים (בלי חום גבוה), יאכל וישתה באופן של "שיעורים"* ובמקרה זה, עדיין נחשב כמתענה לעניין קריאת התורה והתפילה.
- מי שחש סימפטומים כולל חום, או שנמצא חיובי לנגיף וחש סימפטומים כלשהם - דינו כחולה הפטור מהצום.
- מי שנמצא חיובי לנגיף, ואינו בקבוצת סיכון, ואינו חש בסימפטומים - יאכל וישתה "שיעורים", ואם חש חולשה או החמרה כלשהי, יאכל וישתה כדרכו.
- כמובן וגם פשוט, בכל מקרה של ספק או שאלה - יש לפנות באופן אישי לרב מורה הוראה.
בכל מקרה, יש להימנע ככל הניתן מיציאה מהבית (גם בגלל החום), ומי שיציאה מחלישה אותו, ימנע לגמרי. מי שיוצא לתפילה וכיו"ב, עליו להקפיד ביתר שאת על עטיית מסכה ושאר ההנחיות הבריאותיות.
* שיעורים: אכילה - 30 סמ"ק, שתיה 40 סמ"ק (ניתן לשתות שתיה מזינה, ובכך אפשר לעיתים להימנע מאכילת מוצק) - כל 7 דקות, ובמקרה הצורך ניתן להקל עד כל 4 דקות.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: עפ"י שו"ת צמח צדק או"ח, סימן קי (במהדורה החדשה, או במילואים סימן ח במהדורות הקודמות) - ההנהגה בנוגע למקומות שיש חשש להדבק במחלה, ולמקומות ש"אין המחלה בזעף".
שאלה:
תשובה:
אפשר לעשות מנין באופן כזה בשעת הדחק.
נכתב ע"י הרב מנחם ללום
מקור: שו"ע נה, יד: "מי שעומד אחורי בית הכנסת, וביניהם חלון אפילו גבוה כמה קומות . . ומראה להם פניו משם, מצטרף עמהם לעשרה". וכן בשו"ע אדמו"ר הזקן: "מי שמראה פניו להעומדים בבית הכנסת, אפילו הוא עומד אחורי בית הכנסת ומראה להם פנים דרך חלון שביניהם . . מצטרף עמהם לעשרה". ומקור הדברים ברשב"א (שו"ת, א, צו), שכתב שהטעם לכך שסומכים על כך שהש"ץ עומד על גבי תיבה שהוא גבוהה עשרה ורחבה ד', ויש לה מחיצות גבוהות, ובכל זאת מוציא יד"ח את הרבים בתפילה והרי הוא ברשות אחרת ? ובטעם השני כותב שאפשר לומר, שכל שרואין אלו את אלו, כאילו הם בבית אחד דמי. ולכן מצטרפין ודומה לדיני 'זימון' של ברכת המזון המבואר בברכות נב. (כתבנו בשעת הדחק, כי אפשר לחלק, שמועיל רק לאדם אחד וכלשון השו"ע וכן מועיל רק בעומד אחורי ביהכנ"ס שהוא לא בית בפני עצמו, ראה ערוך השלחן, נה כ, ואמכ"ל).
שאלה:
תשובה:
ברכת הגומל מברכים רק מי שהיה בסכנת חיים ח"ו או במקרים של מחלה קשה רח"ל והבריא. במקרה של בידוד, מטרתו היא לוודא שלא נדבקו בנגיף, וממילא כאשר עברו הימים ברור שלא הייתה מחלה. גם מי שנדבק ח"ו ואף אושפז, הרי שב"ה ברוב מוחלט של המקרים לא מדובר בסכנת חיים, כל עוד נמצאים בטיפול והשגחה, אלא כמו כל מחלת שפעת וכד' בעזרת ה' לא יהיו מקרים אחרים.
לגבי ברכת הגומל על הטיסה עצמה, יברך כאשר יהיה מניין, גם אם עברו שבועיים, אף שלכתחילה צריך לברך בתוך שלשה ימים, שכן זהו מצב של 'דיעבד'.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
שאלה:
תשובה:
במצב הנוכחי, כאשר אין ספר תורה - כתבו הפוסקים שיקראו מתוך חומש, ויקראו זאת באופן שאחד קורא בקול והשאר מקשיבים. (חשוב לציין שהדבר אינו שייך במניין קבוע שאין להם ס"ת, אלא רק במצב זמני).
לגבי מקום שיש בו ס"ת, והתקבצו אנשים אך לא מניין - יכולים לקרוא מתוך הס"ת, אך בלי ברכות.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: קריאה מתוך חומש: במגן-אברהם סימן קמג ס"ק ב "קורין בלא ברכה, שלא תשתכח תורת קריאה, ומשמע שהחזן קורא בקול רם כמו בשאר פעמים". וכן הוא בקיצור שולחן-ערוך כג, כט ובמשנה ברורה כתב: "נכון לקרות בחומשין".
קריאה מס"ת בלי מנין - בפרי מגדים כתב: "וביישוב שאין מניין, אפשר טוב לקרות בלא ברכה, שלא תשתכח תורת קריאה, ושלא ילכו ג' ימים בלא תורה".
ובשערי אפרים כתב: ישובים שאין שם מניין ורוצים לקרות הסדרה בתורה בכנופיא שלהם בלא ברכה כלל – רשאים, וגם יכולים לומר ההפטרה בנביאים בלא ברכה כלל, ואין להם לקרות עולים לתורה, רק אחד יקרא כל הסדרה מתוך הספר והשאר ישמעו...". ואמנם לא שייך כאן הטעם שלא תשתכח תורת קריאה, אך שייך הטעם שלא ילכו ג' ימים בלא תורה, וכן היות המצב שעת הדחק, ולכן יש להתיר בשופי.