בתחילת ליל היארצייט מדליקים נר-נשמה, רצוי נר שעוה. לימוד לעילוי נשמה - בעיקר יש ללמוד משנה (אותיות נשמה) לפי אותיות שם הנפטר. לומדים פרקי משנה המתחילים בכל אחת מאותיות השם. וכן ללמוד פנימיות התורה, קבלה וחסידות, שהיא עץ החיים ובזכות לימודה יעביר ה' את המיתה מן הארץ. אומרים קדיש ביום זה, ועדיף להתפלל לפני העמוד. רצוי להדליק חמישה נרות לפני העמוד, כנגד חמישה שמות (דרגות) שבנשמה. נהוג לעלות לתורה, ומה טוב למפטיר, בשבת של יום-השנה. וכשחל בחול - בשבת שלפניו. במהלך היום עולים לקבר הנפטר, וכן מרבים בצדקה לעילוי נשמתו. אין מנהגינו להתענות ביארצייט וטוב לערוך סיום מסכת.

יום שמחת תורה. כשיש ספק קובעים בתאריך המוקדם יותר, ובפרט שרוב הנרצחים נרצחו בשמחת תורה.

Il est possible d’officier, et le Rabbi a enseigné que l’assemblée doit être mise au courant de ce Yahrtseit.

אף שישנו מנהג להתענות ביארצייט, עם זאת בחב"ד לא נוהגים להתענות. יש המקפידים לסיים מסכת ביום היארצייט ובכך נפטרים מן התענית.

המנהג לעלות לתורה למפטיר, ולערוך קידוש.

מכיון ששנת תשע"ו היה מעוברת, לכן יש חודש נוסף, ותום יב חודש (והאבילות) הוא בתאריך כג תשרי תשע"ז. אמנם את יום השנה עושים בתאריך הפטירה עצמו. גם בשנה מעוברת.

כן.

להשתתף בסעודה מותר, בנוגע לנגינה, משמע מהפוסקים שאין לעשות זאת ביום היארצייט (אך במוצאי היארצייט מותר).

יש להדליק את הנר בבית.

מותר.

אין בעיה ללכת בחודש תשרי, המנהג שלא ללכת הוא רק בחול המועד.

לבעל היארצייט.

אם הוריך מסכימים שתאמר קדיש, כדאי שגם תתפלל בעמוד וגם תאמר קדיש. כמובן בתנאי שזה לא בא על חשבון אדם שהוא אבל על אחד מקרובי המשפחה מדרגה ראשונה.

מובא שאין לעלות לקבר של הבעל הראשון או להדליק נר לע"נ מפני כבוד הבעל השני.

אם אין ברירה אפשר, אך את שאר מנהגי היארצייט קדיש, לעמוד כש''ץ, משניות וכו' יקיימו בזמן.

באסרו חג.

ל' שבט.

למנהג האשכנזים וחב"ד באדר א' (ויש מחמירים לנהוג מנהגי יארצייט גם באדר ב'), למנהג הספרדים באדר ב'.

לכתחילה עדיף אחד הבנים, אם אין או שלא שייך, אז וודאי שיש עניין, אלא שצריך לבקש רשות מההורים, ובמקרה שלך האבא עצמו מבקש.