נהוג שדמי חנוכה דוקא בכסף, והרבי הזכיר זאת בשיחותיו כמה פעמים, ואחת הסיבות כדי לתת לילדים אפשרות לתת צדקה מכסף שלהם.

אלה שלא הספיקו לתת דמי חנוכה בשלימות, ישתדלו להשלים בימים הסמוכים לחנוכה, וכל המקדים הרי זה משובח.

הרבי אומר שבליל רביעי או חמישי לתת כפליים או יותר, באופן של חידוש על כל יום.

הרבי דיבר בחיוב לגבי הנתינה במוצאי שבת קודש בזמן ההדלקה, ולאלה שנזהרים שלא להוציא כסף במוצאי שבת קודש, הציע הרבי לדבר אודות העניין ולתת בפועל למחרת - ביום ראשון. ובהזדמנות אחרת שלל את הנתינה במוצאי שבת קודש.

הרבי מורה לתת גם לנשואים.

מנהג ישראל (תורה היא) לתת דמי חנוכה לילדים, וכן נהגו רבותינו נשיאינו. “מנהג רבותינו נשיאינו - לקיים מסיבות לבני הבית בימי חנוכה, ולחלק “דמי חנוכה” לבני הבית, ובפרט לילדים, לבנים ובנות. כי כאשר כל אחד מקיים מנהג זה - בפרסום המתאים - ועוד בהוספה והרחבה על ידי הוספה בנתינת “דמי חנוכה” בריבוי (שעל ידי זה מתוסף בענין השמחה אצל הילדים) - מתקשרים עוד יותר (על ידי קיום מנהג זה) עם רבותינו נשיאינו, שזה נותן תוספת כח להחדיר את תורתם, הוראותיהם, ומנהגיהם אל תוך חיי היום יום הפרטיים”.

כ"ק אד"ש הורה שהמחנכים וראשי מוסדות החינוך יתנו מעות חנוכה לכל התלמידים.

שמן זית זך הכשר וראוי למאכל.

אכן, צריך להפריש.

גם בחנויות משום העוברים והשבים.

ברכת "להדליק נר" לא יברך בכל מקרה. אם התכוונת לא להוציא את בנך ידי חובה, או שהוא התכוון לא לצאת ידי חובה בהדלקתך, רק אז הוא יכול לברך "שעשה ניסים", ו"שהחיינו" (בלילה הראשון).

לא. רק לצורך חולה או יולדת.

מקום להדר יש, אך לא חובה.

האבלות ממשיכה כרגיל. כאשר ניגש להיות חזן, מתפלל עד ההלל ובהלל יחליף אותו אחר. בהדלקה הראשונה בביתו מברך שהחיינו אך לא בבית הכנסת. במסיבות חנוכה משפחתיות בביתו המתקיימות ללא תזמורת - יכול להשתתף.

השמן שבקבוק לא הוקצה להדלקה, ואפשר להשתמש בו לשאר דברים.

מותר ומצוה לומר הלל בחנוכה גם כשהוא לא בתוך תפילת שחרית. עדיף כמובן לומר בשחרית כסדר שתיקנו לומר.

על חטא אומרים גם כשלא מתענים ולכן אומר גם בחנוכה.

מותר לנשים לבשל ולטגן בחצי שעה הזאת, זה לא נכלל במלאכות האסורות.

לא צריכה להישאר אבל אינה עושה מלאכה בזמן הזה, למעט בישול, אפיה, וכיוצא בזה. שיכולה לעשות.

לא יוצאים ידי חובה בהדלקות ציבוריות.