אפשר. (ויש האומרים שכך נהג כ"ק אד"ש בכמה שנים).

כן, אפשר לברך, יום ל׳ ניסן הוא עדיין בחודש ניסן.

לא יברך.

כן, נשים מברכות ברכת האילנות.

אפשר לברך בלילה, באם רואה את הפריחה.

כתבו רוב הפוסקים שאין לברך על עצי ערלה.

אמרו חכמים שהרואה אילנות מלבלבים בימי ניסן אומר: "שלא חיסר בעולמו כלום". את ברכת האילנות מברכים על אילני מאכל, ומשתדלים שיהיו לפחות שני אילנות מאכל המלבלבים בפרחים. ודנו הפוסקים לגבי מי שלא ראה את לבלוב האילנות, אלא ראה את האילן רק כשהיו כבר פירות שלימים, יש שהתירו זאת אך הגבילו ואמרו שרק בראיה הראשונה ניתן לברך אף בראיית הפירות, ובשלחן ערוך נפסק שאין לברך. למעשה, ב"לוח ברכות הנהנין" כותב אדמוה"ז לברך ללא שם ומלכות, אך כיוון שהשמיט זאת אדמוה"ז ב"סדר ברכת הנהנין", לכן אין לברך אלא על הלבלוב, ומי שאיחר וראה רק את הפירות לא יברך ואפילו בלא שם ומלכות.

לדעת רוב הפוסקים אפשר בשבת. אך יש הנמנעים, ובפועל אם ראה אילני מאכל המוציאים פרח בשבת עליו לברך, אך ישתדל שלא לראות בשבת ויברך אחר השבת.

יש דיעות שניתן לברך גם אחר חודש ניסן, אך מנהג חב"ד שמברכים רק בחודש ניסן.

מעיקר הדין, ניתן לברך על ראיית אילן אחד בלבד. אך אם יוצא למקום בו מצויים אילנות עדיף שילך למקום שידוע לו שיוכל לברך על ראיית שתי אילנות. אבל אם רואה אילן אחד בפעם הראשונה, לא ימתין ויימנע מן הברכה כדי לברך במקום אחר שיש בו שתי אילנות.

יש בזה מחלוקת הפוסקים. ואף שמדברי אדמו"ר הזקן נראה שיכול לברך, מכל מקום לכתחילה עדיף שישמע מאדם אחר ויכוון לצאת ידי חובה.

בשנים כתיקונן, המענה הוא כי לדעת רוב הפוסקים אין בעיה לברך בשבת, אך יש שכתבו להימנע מכך (בעיקר עפ"י פנימיות התורה) ולכן לכתחילה עדיף לא לראות עצי פרי המוציאים בשבת, אך אם בפועל ראה בשבת עליו לברך, שכן לא יוכל לברך שנית. במצב הנוכחי שבו האפשרויות לצאת מהבית הן מצומצמות, הרי שאם הדבר התאפשר בשבת, ואין לדעת האם ומתי תהיה אפשרות נוספת, יש לנצל את ההזדמנות ולברך.