שאלה:
תשובה:
כאשר הבדיקה היא חובה על האדם, כגון שכבר עברו שלוש וחצי שנים מהבדיקה הקודמת, אינו יכול ליטול ההוצאות ממעשר, כיון שזו חובה עליו, ואין לשלם חובו ממעשר, ומשום כך - חסיד מאנ"ש שנהג לבדוק המזוזות שלו אחת לי"ב חודש, (ובפרט בחודש אלול, ע"פ הוראות הרבי בנושא), והדבר הפך אצלו כנדר שהוא חובה עליו לקיימו לא נכון לקחת עבור כך ממעשר. גם אם לא מדובר במנהג שנהג בו כנדר וגם לא באופן שמחויב לבדוק ע"פ הלכה (פעמיים בשבע שנים), יש נידון בפוסקים האם הידור מצוה עד שליש מהסכום מותר לקחת ממעשר או שגם להוסיף על הידור מצוה עד שליש מהסכום - הוא דבר שבחובה שאין גובים אותו ממעשר.
ולכן למעשה אם הבדיקה היא לשם הידור מצוה (ובאופן שאכן יש הידור בבדיקה נוספת זו בתוך הזמן ומעבר לכך שביצע בדיקות החובה שעליו) ניתן לקחת עד 2/3 מהסכום מכספי מעשר ולא יותר. וברוב הפעמים הבדיקה אינה נכללת בהידור אלא בחובה שאי אפשר לקחתה ממעשר. (ואם הבדיקה נעשית שוב בתוך זמן קצר לבדיקה הקודמת וללא שום סיבה שיש בה משום הידור מצוה א"כ אין בזה דבר מצוה כלל ושוב א"א לקחתה ממעשר.
נכתב ע"י הרב ישראל יצחק הלפרין
מקור: חגיגה ח, א ("כל דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין"), נהר מצרים דף צו,א. וע"ע שו"ת ב"ד של שלמה יו"ד סי' א. ט"ז סי' רמט סק"א.. ערך שי חיו"ד בסופו תשובה ב. צפנת פענח לגאון הרוגוטשובער הלכות נזירות ט, יג. והלכות מגילה וחנוכה ב, טו. שו"ת נשמת חיים מהגאון רבי חיים ברלין סימן קז. וע"ע חלקת יעקב יו"ד ריש סי' קלז.
1047