אכן זהו מנהג קדום וכתב הרבי שבמקום שאין מנהג קבוע כך ראוי לנהוג. וזה לשון הרבי: "למי שייך נתינת השמות. לא שמעתי הוראה בזה בפירוש, אבל יעויין בפירושי הראשונים (הדר זקנים, דעת זקנים ועוד) לבראשית (ל"ח, ה), עה"פ והי' בכזיב בלדתה אותו, שמנהגם הי' ששם הראשון שייך להאב, שם השני שייך להאם ושם השלישי להאב, וזהו פירוש הכתוב: ותקרא את שמו גו' מפני שהי' (יהודא) בכזיב בלדתה אותו, ולכן לדעתי במקום שאין מנהג קבוע - הנה עפ"י הנ"ל נתינת השמות צ"ל בסדר הנ"ל" עכ"ל. אמנם אסור בשום אופן שענין השמות יהווה מחלוקת בין בני הזוג ויש להגיע להסכמה של שני הזוג או להתייעץ עם רב מורה הוראה המכירם כיצד לנהוג. וגם זאת למדנו מדברי הרבי במכתב אחר: "במ''ש אודות השם כבר ידוע שצריך להיות בהסכם שני ההורים יחד, ויהי' לאורך ימים ושנים טובות".