על פי ההלכה, האדם נדרש לשמור על בריאותו, ולא לעשות דברים המסכנים את בריאותו, יחד עם זה כתבו הפוסקים שהאיסור הגמור הוא על עשיית דבר שמסכן מיידית ובוודאות את האדם. הנזק באוכל לא בריא הוא נזק לא ברור ואינו מיידי אלא נזק מצטבר. לכן ההתייחסות הנכונה לאכילת מאכלים לא בריאים היא כמו שכתב הרמב"ם: "יש מאכלות שהם רעים ביותר עד מאד וראוי לאדם שלא לאוכלן לעולם.." - בלשון ראוי ולא בלשון איסור או חובה.