על-אף שמעיקר הדין נוטלים למים-אחרונים את פרקי-היד התחתונים הנוגעים במאכל, עם-זאת בזמנינו כשאוכלים בכף-ומזלג, נהוג ליטול רק את קצה האצבעות, משום שעל-פי הזוהר מים אלו הם החלק הניתן ל"סטרא-אחרא", נותנים לה רק את הקצה האחרון. אחר-כך מעבירים את קצה האצבעות, כשהם לחים עדיין על השפתיים, וכשיש לכלוך על אצבעותיו בשעת הנטילה, משפילים את האצבעות כלפי מטה שתרד הזוהמה, ואחר כך מעבירים אותן, על השפתיים, ובחג הפסח נזהרים שלא להעביר את הידיים על השפתיים, מחשש שיוריי המצה הדבוקים לשפתיו, תוך זהירות ממצה שרויה. ואסור להפסיק בין מים-אחרונים לברכת המזון ואפילו בדברי תורה, ואם הפסיק, ישוב וייטול ידיו קודם שמברך.