שאלה:
תשובה:
ביום שישי י"ד אדר, קוראים את המגילה בברכה ונותנים מתנות-לאביונים, ואין אומרים "ועל-הניסים" וכן אין קוראים בתורה. בש"ק ט"ו אדר, אומרים "ועל-הניסים", מוציאים שני ספרי-תורה, ובספר השני קוראים "ויבוא-עמלק" ומפטירים שוב את הפטרת פרשת "זכור". אין אומרים "אב-הרחמים" ו"צדקתך", וראוי להוסיף בסעודה (או סעודה נוספת, אפילו בלא נט"י) באופן שניכר לכבוד פורים. ביום ראשון ט"ז אדר, אין אומרים תחנון, אין אומרים "ועל-הניסים" ואין קוראים בתורה. עיקר סעודת פורים (כולל החיוב "לבסומי"), מנהג התחפושות, ומצות משלוח-מנות הם ביום זה. ויש שכתבו, וכן הזכיר הרבי מה"מ, שראוי לתת מתנות-לאביונים גם ביום זה.
נכתב ע"י מכון הלכה חב"ד
מקור: טוש"ע ונ"כ או"ח סתרפ"ח ס"ו. סדר הפורים המשולש (לגרי"ח זוננפלד) ס"א. וראה ספר 'הלכה למעשה' (מכון הלכה חב"ד) מועדים – חנוכה ופורים פל"א. שיחות קודש תענית אסתר וש"פ צו שושן פורים תשמ"א.
פורים המשולש
486