שאלה:
תשובה:
הכריעו הפוסקים שגם חלק מפסוק, בדרך כלל משלוש מילים רצופות ומעלה, חייב בגניזה. אמנם לעיתים אין חיוב גניזה, ותיאורטית ההיתר יהיה קיים גם בפסוק שלם. וכמה היתרים ישנם למקרים שונים בהם אין חיוב גניזה. אחד ההיתרים : אם המילים נכתבו בלשון צחות או בדרך מליצה, למשל מודעה המזהירה מסכנה שכתוב: ונשמרתם מאוד לנפשותיכם - אינה טעונה גניזה כי המילים ההלו נכתבו לא בתור ציטוט מהתורה אלא כמליצת הלשון לנכתב, והסתמכו על לשון התורה. וכן המילים "והיה מחניך קדוש" במודעות על צניעות, או מודעת ברכה הפותחות ב"ברכה לראש משביר" למרות שאלו מילים השאולות מפסוק, אך הכוונה אינה לציטוט פסוק, וכן דוגמאות רבות. אמנם אם הפסוק מופיע כציטוט ובפרט אם מציינים בסוגריים את המקור בתורה או בתנ"ך - זה מדגיש את הכוונה לציטוט מהתורה ומצריך גניזה.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: בגמ' בגיטין דף ו' ע"ב ובשו"ע יו"ד סי' רפ"ד ס"ב מבואר שמג' מילים יש קדושה, ולכן כשכותבים בכתב אשורי צריך שרטוט, ומשם למדו הפוסקים גם לגדרי דין וחיוב גניזה. וראה גם בשו"ע אדה"ז סי' תרל"ח ס"כ: "אותן אנשים שחוקקים פסוק בסכות תשבו כו' על הדלעת ותולים בסוכה לנוי צריך למחות בידם לפי שאסור לכתוב פסוקים מן התורה אלא אם כן יש בהם ספר שלם כמו שנתבאר ביו''ד סי' רפ''ג וחקיקה היא ככתיבה לענין זה" עכ"ל. וכידוע פסוק זה (ויקרא כ"ג, מ"ב) אין בו הזכרת שם ה' כלל.
גניזה
160