הרבי הבהיר, שכמובן וגם פשוט, דיני 'השגת גבול' כמו כל דין אחר בתורתנו הק', הנפסק להלכה בשו"ע ובפוסקים - אינו מתבטל ח"ו כאשר מדובר בשליחות, ואדרבא הם חלים ביתר שאת וביתר עוז, שהרי האחריות של השליח היא כלפי המשלח, ואם נוהג שלא כדבעי, זה חמור מאד. הוא מבהיר גם, שעפ"י הלכה, יש עניינים ששייכת בהם השגת גבול, ויש שלא. מובן שאם כרוכה כאן פגיעה בפרנסה (כולל הכנסות מתרומות וכד'), או פגיעה בפעילות קיימת - הדבר אסור. בריבוי מענות למי שרצו לצאת לשליחות, או לפעילות תורנית כלשהי, ענה הרבי לבדוק שהדבר לא כרוך בהשגת גבול. מאידך - כאשר אין בכך פגיעה (או שרק נדמה שישנה כזו), מורה הרבי לאפשר ולעודד, ולא למנוע מחסיד / שליח אחר לפעול. ההוראה היא, שבכל מקרה של ספק יש לשאול רב מורה הוראה, שיכיר את התנאים במקום, ישמע טענות אם ישנן וכו' - ואז ייתן פסק דין בכתב. כך גם לגבי 'בקשת אישור', אם יש מי שממונה על כך, הרי שאין לפגוע בסמכותו ובפעולתו, ולכן גם כאן, הדבר תלוי בכל מקום, בכל סוג של פעילות ועוד - ולכן הדרך הישרה היא לשאול רב ובכך להסתלק מן הספק.