שאלה:
תשובה:
כך מכינים עירוב תבשילין
נוטל פת שלמה בשיעור 'כביצה' (54 סמ"ק = 22 גרם בערך), עם תבשיל חשוב כגון בשר או דג בשיעור 'כזית' (בנפח (ומשקל) 27 סמ"ק), ויתן ביד אחר (לכתחילה נותנים למישהו שאינו מבני הבית) כדי לזכות (ז' בפתח) על-ידו לכל הקהל, ואומר: "אני מזכה לכל מי שרוצה לזכות (ל' בחיריק) ולסמוך על עירוב זה". הזוכה מגביה את העירוב טפח מן המקום שהיה מונח עליו, אפילו אם הניחו על ידו המוגבהת באוויר, וחוזר ונטל את העירוב מיד הזוכה, ומברך: אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות (ו' בפתח) עירוב
ואומר: "בעירוב הזה יהיה מותר לנו לאפות ולבשל ולהטמין חמין ולהדליק נר ולתקן ועשות כל צרכינו מיום-טוב לשבת, לנו ולכל ישראל הדרים בעיר הזאת".
את הלחם והתבשיל יש לשמור לפחות עד שמסיימים את כל ההכנות לשבת שנעשות בחג, באופן שיהיה ראוי לאכילה בשבת.
את המאכל האפוי שבעירוב תבשילין (שמורכב מדבר אפוי ותבשיל חשוב), ראוי לצרף כלחם משנה בסעודת ליל שבת ויום שבת, ולאכול אותו בסעודה שלישית.
*צריך להקפיד לסיים את מלאכת בישול המאכלים עבור שבת זמן מה לפני שקיעת החמה, כדי שכעקרון מה שמכינים ביום טוב יוכל להיאכל גם ביום טוב על ידי אורחים שאולי יבואו.
*מי שמתארח סומך על עירוב המארח
* גם מי שאינו מתכנן לבשל בחג בשביל שבת בכל זאת צריך לעשות עירוב על מנת שיוכל להדליק נרות שבת.
*מי ששכח לעשות עירוב עליו לשאול רב אם יכול לסמוך על עירוב שעשה מישהו אחר
נכתב ע"י הרב שניאור זלמן פלדמן
1415