המקור ההלכתי לנר תמיד בבית הכנסת הוא נר התמיד המכונה נר המערבי, שהיה דולק תמיד במנורת ביהמ"ק וממנו היו מעבירים אש לשאר הנרות. כיון שבית כנסת מכונה מקדש מעט, נהגו להדליק נר תמיד בצד מערב כמו בביהמ"ק. בימינו הנוהגים בכך, נוהגים להדליק את נר התמיד לפני ארון הקודש לעת התפילה (לאו דווקא תמיד במובן הפשוט של המילה). בעניין זה שנר זה אינו באמת נר כי אם נר חשמלי, כבר עסקו בכך בספרות השו"ת. יש שכתבו שכיון שאין נר בלא שמן ופתילה אז כל נר שאינו לצורך מאור אלא לצרכים כגון כבוד ביהכנ"ס וכדומה מצוה מן המובחר שלא יעשוהו נר חשמלי. לעומתם, בשו"ת יחווה דעת בתשובה בנוגע לנר נשמה חשמלי, כותב שבימינו יש אפילו מקום להעדיף נר חשמלי כיון שהוא לא מלכלך וכו'. בנוסף לכך זהו מנהג שנוהגים בחלק מקהילות ישראל ואינו דין או הלכה ולמעשה ברוב בתי הכנסת משתמשים ב'נרות תמיד' חשמלים, ולכן נראה שאין שום חיסרון במנהג להדליק נר חשמלי ולא נר רגיל.