שאלה:
תשובה:
אין לנגן בימי בין המצרים בכלי זמר ואין לשמוע מוזיקה שמחה, וראוי להחמיר גם במוזיקה ווקאלית שמחה.
אמנם, אם מטרת שמיעת המוזיקה אינה לשם שמחה, אלא לשם הרגעת הילדים וכדומה יש מקום להקל. מטעם זה, יכולות גננות ומדריכות בקייטנות להשמיע מוזיקה לילדים הקטנים.
מי שפרנסתו בנגינה, יכול לנגן עד ר"ח אב. ובפרט כשמנגן עבור ילדים קטנים – שהרי ילדים קטנים אינם מחוייבים בדיני אבלות.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ת ציץ אליעזר חט"ו סי' ל"ג, שו"ת שבט הלוי ח"ו סי' ע', פמ"ג א"א סק"י, בשו"ת מהר"ם שיק יו"ד סי׳ שס"ח דייק מדברי הפרמ"ג שלא מתיר אלא מפני שזה חייהם ולא מחמת שאינם מתכוונים להנאה ומכאן מדייק שלצורך למידה אוסר הפרמ"ג. אך בשו"ת בצה"ח ח"ו סי' ס''א כתב שיתכן שחומרא זו היא רק מר"ח אב אך לפני כן, כל שלא מכוון להנאה – מותר. אך גם היתר זה איננו ברוב לומדי הנגינה. וכן מפורש לאיסור בכה"ח סי' תקנ"א ס"ק מ"א. ואף שיש שהתיר ללמוד נגינה (שו"ת צי"א חט"ז סי י"ט) מן הטעם שאי"ז לתענוג ושמחה, אלא שגם הוא סייג זאת במקום הפסד עיי"ש. וכן בשו"ת זכר שמחה סי' ס''ז (שמביא הצי"א) מסייג את היתרו בדבר האבד והפסד ממון. וכן כתבו עוד אחרונים. לכן נראה שיש להתיר ללמוד רק עד ר"ח מנ"א, באם אכן ע"י ההפסקה יגרם נזק לתלמיד, נט"ג בין המצרים פט"ו ס"ו.
1985