כותב אדמו"ר הזקן בהלכות תלמוד תורה: "כל אדם צריך להיזהר להוציא בשפתיו ולהשמיע לאוזניו כל מה שלומד בין במקרא משנה ותלמוד, אלא אם כן בשעת עיון להבין דבר מתוך דבר. וכל מה שלומד בהרהור לבד ואפשר לו להוציא בשפתיו ואינו מוציא אינו יוצא ידי חובת מצות ולמדתם אותם, אלא אם כן שומע מפי המדבר שהשומע כעונה בפיו". ומכאן - שאם מקפיד אכן לשמוע היטב, ובפרט כאשר הסיבה שאינו מוציא בשפתיו היא כדי להבין את השיעור - יוכל לקיים את מצוות תלמוד תורה. כ"ק אד"ש מה"מ מבאר שאף מי שלומד בהרהור, הדבר נחשב לו לימוד תורה אף אם אינו מקיים בכך את מצות "ולמדתם אותם", הוא מקיים בכך את מצות "והגית בו יומם ולילה".