שאלה:
תשובה:
א. אין אומרים תחנון. אך במנחה שלפניו אומרים. ובלילה שאחריו - ליל ט"ו יש מקום לומר שגם אין אומרים בו תחנון (בק"ש שעל המיטה) כי אכילת הפסח הייתה בלילה זה.\nב. נוהגים לאכול מצה ביום י"ד. וראוי לאכול גם בליל ט"ו. \nג. בפסח שני מרבים קצת בשמחה, כי קדוש היום.\nד. בעזרת ה' כשיבנה בית המקדש במהרה בימינו - יקריבו 'פסח שני' .
נכתב ע"י הרב משה קורנווייץ
מקור: אמירת תחנון: זח"ג כט, ב, א"ר או"ח סרל"ט סק"ג, מג"א שם סק"ז, סידור אדה"ז סדר קשעמ"ט, כף החיים או"ח סקל"א סקי"ד, אג"ק חי"ד ע' רצז, התוועדויות תשמ"ג ח"ג עמ' 1414 וע' 1475, [שיש סברא שלא לומר תחנון אף בליל ט"ו, אך לא מכריע]. התוועדויות תשד"מ ח"ב עמ' 1056. השלמת הדברי נחמיה לשו"ע אדה"ז סקל"א ס"ט, שערי תשובה סקל"א סקי"ט, אג"ק ח"ב עמ' שנב, התוועדויות תשד"מ ח"ב עמ' 1056, שיחת ש"פ שמיני תש"מ. אכילת מצה: "בין פסח לשבועות" פ״ז הע׳ לב ובהנסמן שם, אג"ק ח"ב ע' שנ"ב, שיחת פסח שני תש"מ. הריל"ג מעיד שכ"ק אד"ש אכל מצה בליל ט"ו. מרבים בשמחה: מורה באצבע לחיד"א, סימן ח אות רכב. הקרבת פסח שני: מנחת חינוך מצווה ש"פ, שו"ת יוסף אומץ לחיד"א סי׳ ו' [ושם דן שגם בטומאת מת לדעת התוס׳ - הציבור יקריבו פסח שני], שו"ת מנחת אלעזר ליקוטים סי' ח"י, שיחת אחש"פ תשכ"ח, יחידות לרבנים הראשיים י"א אייר תשמ"ט.
פסח שני
2445