נאמר "אמור ואמרת", ופרשו חכמים להזהיר גדולים על הקטנים. מצוות חינוך חלה בשלבים, אולם כבר מהלידה מצווה האב שלא לתת לבנו איסור, וגם מאכלים שאסורים מדרבנן, אסור לגדול להאכיל את הקטן. לכן כבר מעת הלידה אסור לתת לקטן בפיו בשר וחלב יחד. אולם לגבי ההמתנה בין בשר לחלב, מעיקר הדין אין חיוב להקפיד על כך לפני שהילד מגיע לכלל הבנה, אלא שראוי לחנכו בהדרגה. יש שכתבו להמתין כפי זמן המרווח הרגיל שלו בין הסעודות. כמובן שאם התינוק אכל בשר וצריך לאכול את ארוחתו החלבית מטעמי בריאות או כשאין דרך אחרת להרגיעו, יש לתת לו כשפיו נקי מבשר ללא המתנה כלל. מיד כשמתאפשר הדבר מצד הילד ראוי לחנכו להמתין 6 שעות.