שאלות אחרונות

שאלה:
תשובה:
פרשת הנשיאים - זמנה לכתחילה מיד אחרי תפילת שחרית, ונמשך הזמן עד תפילת מנחה ובדיעבד עד שקיעת החמה. אם לא אמר במשך היום, יכול להשלים עד עלות השחר, שכן זה היה זמן הקטרת האיברים. אם לא אמר כלל, יכול לומר למחרת את הפסוקים, כדי שלא לדלג בפרשה, אך כמובן לא שייכת אמירת ה"יהי רצון" עבור הימים שלפני, אלא רק עבור היום הנוכחי.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
חודש ניסן אמירת נשיא
1927
שאלה:
תשובה:
מעיקר הדין, ניתן לברך על ראיית אילן אחד בלבד. אך אם יוצא למקום בו מצויים אילנות עדיף שילך למקום שידוע לו שיוכל לברך על ראיית שתי אילנות. אבל אם רואה אילן אחד בפעם הראשונה, לא ימתין ויימנע מן הברכה כדי לברך במקום אחר שיש בו שתי אילנות.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: ע"פ קצוה"ש סי' ס"ו בדה"ש ס"ק י"ח
ברכות ברכת האילנות חודש ניסן
486
שאלה:
תשובה:
גלולות רבות של תרופות וויטמינים עלולות להכיל עמילן המופק מרכיבי חמץ לשם גיבוש הגלולה. או תמציות העשויות מאלכוהול חמץ, או מוצרים ללא חמץ המיוצרים יחד עם מוצרי חמץ או מיוצרים בכלי חמץ ללא הכשרה לפסח. ולכן כשאין הדבר כרוך בטיפול חיוני של הצלת-חיים יש להימנע מנטילת תרופות שאינן כשרות לפסח. וגם במקרה שטעמה של התרופה מר כך שאין נהנים מעצם בליעתו היו שאסרו זאת, משום שגם במקרה שהחמץ אינו ראוי למאכל כלב מכל מקום אסור לאכלו בפסח משום שבכך מראה הוא שעבורו החמץ כן נחשב כאוכל. עם-זאת, פוסקים רבים התירו את השימוש בתרופות במצבים מסוימים, והורו כיצד יש להשתמש בהם באופן המותר. וכיוון ששאלת השימוש בתרופות עשויה לעתים להיות שאלה של פיקוח-נפש, הזהירו פוסקים רבים, שאין לאדם להורות לעצמו בתחום זה, מבלי להתייעץ תחלה עם רב מורה-הוראה אודות השימוש או ההימנעות מהם בפסח.
נכתב ע"י הרב דניאל גראבסקי
מקור: ראה שו"ע אדה"ז סתמ"ב סכ"ב ובקו"א סקי"א שם. שאגת אריה סע"ה. כתב סופר או"ח סקי"א. אג"מ או"ח ח"ב סצ"ב, ח"ג, סס"ב.
פסח תרופות
760
שאלה:
תשובה:
הרבי כותב שגם ליהודי כזה יש למכור את החמץ, שבזה לפחות אינו נכשל באיסור בל יראה.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: אג"ק חי"ט עמ' רמ"ו עיי"ש
פסח מכירת חמץ
1915
שאלה:
תשובה:
יש לנקות היטב את משחקי הילדים. באם אי אפשר להגיע לכל חלק במשחק ולנקותו היטב – אין להשתמש במשחקים אלו בחג, וראוי למוכרם במכירת החמץ.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: ע"פ שו"ע אדה"ז סי' תל"ג סי"ב - י"ג
פסח ניקיון לפסח
1888
שאלה:
תשובה:
אם נשמרה כראוי מחשש חמץ - מותר.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: טור ב"י וב"ח או"ח סי' תנ"ח, שו"ת מהרש"ם ח"ו סי' כ"ט.
פסח מצה
102
שאלה:
תשובה:
הן נחשבות כ"מצה עשירה" שמותר לאכלה אפילו בערב פסח (ולמנהגנו שאין אוכלים בפסח מצה עשירה ודברים העשויים ממצה עשירה, מותר לאוכלם רק עד סוף זמן אכילת חמץ).
נכתב ע"י הרב שלמה הלפרן
מקור: שו"ע אדה"ז סימן תעא סעיף ד.
אכילת מצה פסח
3937
שאלה:
תשובה:
אפשר לברך בלילה, באם רואה את הפריחה.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: סדר ברכות הנהנין פי"ג סי"ד (שלא נזכר בזה כל הגבלה של לילה (ומה שיש שהחמירו על שבת אע"פ שלא נזכר שם זהו מטעם אחר))
ברכות ברכת האילנות
1078
שאלה:
תשובה:
יש בזה מחלוקת הפוסקים. ואף שמדברי אדמו"ר הזקן נראה שיכול לברך, מכל מקום לכתחילה עדיף שישמע מאדם אחר ויכוון לצאת ידי חובה.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: ראה פר"מ סי' רכ"ד אשל אברהם ס"ק ו', סדבה"נ פי"ג ס"ט
ברכות ברכות הראיה ברכת האילנות
517
שאלה:
תשובה:
כן, גם כהנים ולוויים אומרים בכל יום את פרשת הנשיא ואת ה'יהי רצון' הנדפס בסידור.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: היום יום א' ניסן, ראה לקו"ש חל"ב עמ' 21, אג"ק ח"ו עמ' ס"ה.
חודש ניסן אמירת נשיא
104
שאלה:
תשובה:
אדמו"ר הזקן כותב בשו"ע: "יש נוהגים להרבות נרות במוצאי שבת יותר משאר לילות החול", וכן הוא בעוד מקורות. אמנם לא נזכר שם המספר, אך בפועל נהגו במקומות רבים להדליק שתי נרות, ויש המביאים זאת בשם הבעש"ט ותלמידיו. הרבי כותב "וכידוע הסיפור איך שהבעל-שם-טוב ותלמידיו הרבו בנרות במוצאי שבת קודש".
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ע אדמוה"ז סימן ש, סעיף ב. אג"ק כרך יט עמוד מא. שקו"ט ומקורות נוספים בגליונות 'התקשרות' 331 ו680
מוצאי שבת
1012
שאלה:
תשובה:
נפסק להלכה שבכל חדש ניסן אין אומרים תחנון, ואין סופדים בו, ואף אין מתענים בו חוץ מתענית חתן וכלה ביום חופתם, משום שבתחילתו הוקם המשכן והנשיאים הביאו קורבנותיהם עד י"ג בניסן וכל נשיא עשה יו"ט ביום הבאת קרבנו. וערב פסח הוא יו"ט לכל ישראל שבו מקריבים קרבן פסח. ויחד עם ימי חג הפסח עולה ש"רוב החדש בקדושה" ולכן עושים את חודש ניסן כעין יו"ט. ונחלקו הפוסקים לגבי הליכה לבית החיים ב"יארצייט" החל בימי חודש ניסן. יש שהתירו זאת, אך יש שאמרו שייתנו צדקה במקום. והרבי הורה שילכו בערב ראש חודש ניסן. אולם השתטחות על קברי צדיקים מותרת אף בחודש ניסן.
נכתב ע"י הרב שמואל מקמל
מקור: מסכת סופרים פכ"א, ה"ג, טוש"ע ונ"כ ושו"ע אדמוה"ז או"ח סתכ"ט, גשר החיים פכ"ט, ה, מנהג-ישראל-תורה עמ' קצה-קצו, נטעי גבריאל אבלות ח"ב פרק פג ס"ח-ט, התקשרות תרט ע' 18
חודש ניסן עליה לקבר
1251
שאלה:
תשובה:
קוראים בתורה שבעה עולים בפרשת השבוע כרגיל, אחרי עליית השביעי מניחים את ספר התורה השני ליד הראשון ואומרים חצי קדיש, מגביהים את הספר הראשון, ורק לאחר שגללו את הראשון פותחים את הספר השני לעליית מפטיר בפרשת החודש. מפטירים את הפטרת פרשת החודש "כה אמר ה' אלוקים" עד עולת תמיד. (יחזקאל פרק מ"ה פסוק י"ח עד פרק מ"ו פסוק ט"ו). ומוסיפים פסוק ראשון ואחרון של הפטרת מחר חודש.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ע או"ח סי' קמ"ז ס"ח וסי' תרפ"ה ס"ד, ספר המנהגים עמ' 33.
חודש אדר ד' פרשיות
62
שאלה:
תשובה:
מנהג ישראל, שבחג הפסח נמצא כל אחד עם בני משפחתו בביתו הפרטי, וכן הורה למעשה כ"ק אד"ש, שכל אחד יהיה בביתו, ובפרט ראש המשפחה, בנוסף לכך העיר הרבי - שקשה להדר כראוי כאשר לא נמצאים בבית הפרטי. על פי דברי הרבי, עדיף להיות בבית הפרטי, מאשר להיות ב'בית מלון', מאחר וגם שם קשה להדר כמו בבית, אמנם במקרה שמחמת אילוצים או קשיים, שמירת חג הפסח ב'בית מלון' תהיה יותר מהודרת ממה שיצליח לעשות בביתו - יכול לצאת מביתו על מנת שיוכל לשמור שם כראוי את ההלכות וההידורים, או לחילופין במקרה שיש בכך צורך גדול.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: לקו"ש חל"ז עמ' 150
פסח הידורים
2645
שאלה:
תשובה:
כל מקום שהיה במגע עם חמץ במשך השנה וכן חפצי הבית השונים, שאינם נכללים במכירת-חמץ, וכן בבית שנמצאים בו ילדים ותינוקות, בכל המקומות האפשריים שיכולים להגיע לשם עם חמץ, כארונות ומגירות שנמצאים קרוב לרצפה, ולנקותם היטב; ופשט המנהג שלא להסתפק רק בניקוי ההכרחי מעיקר-הדין, אלא החמירו לשפשף את כל המקומות שבאים במגע עם חמץ במשך השנה, ומונעים כל גישה למקומות שלא הצליחו לנקותם. עם זאת, יש להקפיד ע"כ שבריאותם של בני הבית לא תפגע גופנית ונפשית כתוצאה מחומרות יתירות, ומומלץ להיוועץ עם מורה-הוראה אודות הדברים ההכרחיים לניקיון הבית כהלכה.
נכתב ע"י הרב שלמה יצחק פראנק
מקור: שו"ע אדה"ז או"ח סתמ"ב ס"ל. וראה אג"ק כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב ח"ב ע' תקכו.
ניקיון לפסח
660
שאלה:
תשובה:
ראוי שלפחות מקצת מהתשלום למעות חיטים לא יהי' מכספי מעשרות. אך מי שקשה לו, יכול ליתן הכל מכספי המעשרות.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: ראה מה שדנו בקובץ נזר התורה יז עמ' רמ ואילך. יש מי שדייק שדעת אדה"ז היא שאין ליתן ממעשרות [עיונים הערות וציונים (אשכנזי) הל' ת"ת ח"א עמ' 239 ובספר אהבת צדקה עמ' תקח}. ולכאורה נראה שכיום כשבפועל לא שמים 'מס' - יהי' מותר [כ"כ הגרשז"א ב'אהבת צדקה' שם, וראה גם צדקה ומשפט פ"א ס"ק ה*] ואכמ"ל.
פסח קמחא דפסחא
282
שאלה:
תשובה:
ניתן להשתמש למצות גם מקמח שנטחן במכונה. וכן היה רוב השנים במצות שנאפו עבור כ"ק אד"ש, אמנם בשנים האחרונות התחילו לקחת קמח שנטחן ברחיים של יד.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ע אדה"ז סי' תנ"ג סט"ז, שם סי' ת"ס ס"א
פסח מצה
617
שאלה:
תשובה:
על דברי תורה נאמר: "ושננתם" ודרשו חכמים: "שיהיו דברי תורה שנונים ומחודדים בפיך שאם ישאלך אדם דבר אל תגמגם . . אלא אמור לו מיד", ואמרו חז"ל: "כל הלומד תורה ואינו חוזר עליה, דומה לאדם שזורע ואינו קוצר". ולכן יש לחזור תמיד על דברי התורה אותם למדים. ובלמוד הלכה למעשה יש להשקיע בשינון ובחזרה גם אם ריבוי החזרה גורם לו להתקדם בידיעותיו באיטיות, אלא שעליו להפיק את המרב לפחות, בהלכות מעשיות.
נכתב ע"י הרב אברהם הרוניין
מקור: דברים ו, ז, אבות סוף פ"ב, קידושין ל, א-ב, סנהדרין צט, א, שו"ע אדה"ז יו"ד הל' ת"ת פ"ב ה"ג-י. ויש להוסיף עפ"י מ"ש החיד"א "העולם אומרים צמח שנקרא בידור סגולה לזיכרון דור דור (שנן שנן) ואל תצטרך לבידור" מכאן שהמשנן תלמודו לא יעבור על איסור לא תשכח.
לימוד תורה
642
שאלה:
תשובה:
בקיצור שלחן ערוך מבואר שקודם 'תהילות לא-ל עליון' יפסע ג׳ פסיעות לאחוריו ימשיך עד גאל ישראל ואז יפסע ג' פסיעות קדימה ויאמר ה׳ שפתי תפתח. וכן הוא מנהג כ"ק אד"ש, וכן מסתבר לנהוג שהרי ה' שפתי הוא תפילה אריכתא, ואם כן יש לעשות את ההכנות לפני תחילת אמירתו.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: קיצור שו"ע סי׳ יח ס"ב, מעשה מלך עמ' 21
תפילה תפילת שמונה עשרה
919
שאלה:
תשובה:
חול המיועד מראש למשחק מבחינה עקרונית מותר לשחק בו בשבת, אך ראוי למנוע מלשחק בו מכיוון שבדרך כלל משחקים בו באופן האסור בשבת (ולמשל אסור להרטיבו, ליצור ממנו מגדלים או לצייר ולכתוב עליו). אך חול רך, מיד בלקיחת החול נסתמת הגומה שנוצרה מלקיחתו – מותר לשחק כרגיל. וחול שאינו רך כל כך, מותר רק ליטלו ממקום בולט מבלי שתווצר גומה בלקיחתו.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: ראה שו"ע אדה"ז או"ח סתצ"ח סכ"ז שעפר שייחדו למלאכתו איננו מוקצה וראה שם סכ"ט. ועיי"ש בסי' שמ ס"ו שגם כתיבה שאינה מתקיימת אסורה מדרבנן. וראה ספר 'הלכה למעשה – שבת' בהוצאת מכון הלכה חב"ד ח"ג פי"ח סעי' נב-ג ובהערות 52-6 שם.
שבת מוקצה משחקים בשבת
130
שאלה:
תשובה:
לא, אך לכתחילה יש להשתמש בסכין חלבית לשם כך.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: ע"פ שו"ע יו"ד סי' צ"ו ס"ה (בדבר שאינו חריף הסכין אינו מבליע), שו"ע יו"ד סי' צ"א ס"א (שבדבר קר אין בלע)
כשרות בשר וחלב
529
שאלה:
תשובה:
סכין שחיטה יש לטבול בלי ברכה (כיום מצוי הרבה סכיני שחיטה המיוצרים בידי יהודים ואינם צריכים טבילה כלל).
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: רמ"א יו"ד סי' ק"כ ס"ה
כשרות טבילת כלים
1146
שאלה:
תשובה:
לפני הברכה יגלה את הפת ויעשה סימן (רושם בלבד, אך לא יחתוך) במקום שבו רוצה לחתוך את הפת אחרי הברכה. אם במקום לעשות סימן חתך מעט את הפת בסכין, אך עדיין הכיכר מחוברת – כל עוד אוחז בחלק שנחתך ושאר הכיכר עולה עמו – הרי היא כשלימה לכל דבר וכשרה ל'לחם משנה'.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו”ע אדה”ז סקס”ז ס”ג, ספר המנהגים ע' 28, ולהעיר מהמובא בלקט הליכות ומנהגי ש"ק ע' מז.
שבת קידוש וסעודה לחם משנה
741
שאלה:
תשובה:
נאמר: "ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם". וביארו חכמים שבחג הפסח עצמו חייבה התורה להשבית את החמץ לגמרי, אולם קודם חצות יום י"ד בניסן מותר להפקיר את החמץ מן התורה; אלא שחכמים חששו שמא החמץ הינו יקר ולא יהיה זה בלב שלם ויעבור על איסור "בל יראה ובל ימצא", או שמא מתוך הרגל יאכל את החמץ הנמצא בבית בפסח ח"ו, ולכן לא הסתפקו בהפקר החמץ אף קודם זמן איסורו, וקבעו שיש לחפשו בחורי ובסדקי הבית ולבער את הנמצא קודם זמן איסורו. והוסיפו הפוסקים שמחג הפורים טוב לעיין בכל דבר שעושה, שלא ישאר דבוק בו חמץ שלא יוכל להסירו בקלות בערב פסח.
נכתב ע"י הרב שמואל מקמל
מקור: שמות יב, טו, פסחים ה,ב ואילך, טוש"ע ונ"כ ושו"ע אדמוה"ז או"ח סתל"א, מהרי"ל ל' יום קודם הפסח ע' יא ס"ה, ב"ח ומ"א או"ח סו"ס תל"ו, שוע"ע אדמוה"ז שם סכ"ג.
פסח ניקיון לפסח
1108
שאלה:
תשובה:
אסרו חכמים אכילת המצה בערב פסח מעלות השחר בכדי שיהיה תאב לאכילת המצה בליל הסדר ויאכלה בחיבה. והוסיפו הפוסקים וכתבו שהרבה נוהגים שלא לאכול מצה מראש-חודש. אולם אנו נוהגים כפי שכותב הרבי: "יש להזהר מאכילת מצה ל' יום לפני הפסח", כלומר, מחג הפורים ועד פסח אין אוכלים מצה. דנו הפוסקים לגבי אכילת 'מצת חמץ' בימים אלו שקודם הפסח, מאחר ועיקר האיסור הוא רק על מצה שיוצאים בה ידי חובה בפסח, ולכן לכאורה ניתן להקל ולאכלה, אלא שיש שכתבו שכיוון שטעם האיסור הוא משום חביבות המצווה, הרי שראוי להימנע מלאכול אפילו מצות חמץ, ולפחות בערב פסח יש להקפיד על כך.
נכתב ע"י הרב שמואל מקמל
מקור: ירושלמי פסחים פ"י ה"א, טוש"ע ונ"כ או"ח סתע"א ושו"ע אדמוה"ז שם ס"ד, חק-יעקב שם סק"ז אג"ק כ"ק אד"ש ח"ח ע' שיט, איג"מ או"ח ח"א סקנ"ה, מצות-מצווה פי"ב סקכ"ט, נטעי-גבריאל פסח ח"א פ"ב הערה כב.
פסח אכילת מצה
2164
שאלה:
תשובה:
סוגי עוגיות שונות (בטעמם, או שינוי ניכר אחר) אכן נחשבות לשתי מנות, כיוון שצריך שני סוגים שונים אך אין צורך שברכתם תהיה שונה וניתן להביא שני מינים מאותה ברכה.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ע או"ח סי' תרצ"ה ס"ד (הדוגמא שם שתי מנות בשר)
פורים משלוח מנות
1522
שאלה:
תשובה:
גם גר אומר שעשה ניסים לאבותינו. מאחר שנכנס תחת כנפי השכינה אין הפרש ביננו לבינו, וכל הניסים שנעשו - כאילו לנו ולו נעשו.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: תשובת הרמב"ם סי' מ"ב נכתבה לר' עובדי' גר צדק, וכ"פ בשערי תשובה סי' תרפ"ב ,א.
ברכות חנוכה פורים גיור
335
שאלה:
תשובה:
בשיעור המינימלי למתנות עניים כותב הרבי שיוצא ידי חובה בסענט (כפרוטה) לכל עני, אמנם זה רק למי שאין ידו משגת, השיעור לאדם שיכול הוא שיעור של סעודה כ 20 ש"ח לערך ומשתנה מזמן לזמן, אך יש לדעת שראוי להרבות בהוצאות על מתנות לאביונים יותר ממה שמוציאים על משלוחי מנות וסעודת פורים.
נכתב ע"י הרב משה קורנווייץ
מקור: ריטב"א (המובא במש"ב תרצד ס"ק א), אג"ק ח"כ עמ' קעז ['מתנות לאביונים אפשר לצאת ייד"ח בשתי סענט, סענט אחד לכל עני'] - וכעי"ז בחכ"ב עמ' תכג. כה"ח תרצד,ז בשם הרבה פוסקים [שיש לתת שיעור של סעודה לכל עני], רמב"ם הל' מגילה ['מוטב לאדם להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודתו ומשלח מנות לרעיו, שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים שהמשמח לב האומללים האלו דומה לשכינה שנאמר להחיות רוח שפלים'].
פורים מתנות לאביונים
2109
שאלה:
תשובה:
למעשה ראוי להחמיר בזה.
נכתב ע"י הרב ליאור רוזנבוים
מקור: לגבי איסור "לא ילבש גבר שמלת אשה" (דברים כב, ה), שנאמר בכדי למנוע פריצות ולהתרחק מדרכי העכו"ם (ראה נזיר נט, א. טוש"ע ונ"כ יו"ד סקפ"ב), היו שכתבו שהאיסור הוא בעצם הלבישה (דרכי-תשובה יו"ד סקפ"ב סק"ז, מנח"י ח"ב סק"ח). ולגבי המנהג ללבוש תחפושות לצורך שמחת פורים או שמחת חתן וכלה, היו שכתבו שאין למחות ביד בגברים הלובשים תחפושות של בגדי נשים וכן להיפך, כיוון שמטרת הלבישה היא לשם שמחה בלבד. אלא שלמעשה פוסקים רבים אסרו זאת (ראה מהר"י-מינץ תשובה טז, רמ"א או"ח סתרצ"ו ס"ח, מ"ב שם סק"ל, ב"ח יו"ד סקפ"ב ט"ז שם סק"ד).
לא ילבש פורים תחפושות
421
שאלה:
תשובה:
בשונה ממשלוח מנות שצריך להיות דווקא איש לרעהו ואשה לרעותה, במתנות לאביונים אין הקפדה בזה ומותר לתת איש לאשה או אשה לאיש.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: רמ"א סי' תרצ"ה ס"ד
פורים מתנות לאביונים
453
שאלה:
תשובה:
יכוון לצאת ידי חובתו בשמיעת פרשת "ויבוא עמלק" שקוראים ביום פורים.
נכתב ע"י מכון הלכה חב"ד
מקור: לוח כולל חב"ד
פרשת זכור
833
שאלה:
תשובה:
לכתחילה יש להתחיל את הסעודה בבוקר, מפני כבוד השבת. ויש להיזהר שלא לשכוח להתפלל תפלת מנחה. אם לא הספיק בבוקר יאכל סעודת פורים בשעות הצהרים המוקדמות, וישתדל להתחיל לפני תחילת שעה עשירית (כלומר, שלוש שעות זמניות לפני השקיעה), כדי שיוכל לאכול סעודת שבת לתיאבון. אם גם את זה לא הספיק, יאכל לאחר מכן. אך ראוי שיסיים את סעודתו לפני השקיעה, כדי שיוכל לנהוג על פי הסדר הרגיל: ברכת המזון, תפילת ערבית, קידוש וסעודת שבת. האוכל סעודת פורים לאחר חצות, ראוי שיתפלל מנחה לפני כן.
נכתב ע"י מכון הלכה חב"ד
מקור: שו"ע או"ח סרל"ב ס"ב.רמ"א או"ח סתרצ"ה ס"ב.שו"ע אדה"ז או"ח סרמ"ט ס"ז. וראה שיחת ש"פ תצוה, שושן פורים תשל"ז (שיחות קודש תשל"ז ח"א ע' 519).
פורים פורים המשולש ערב שבת סעודת פורים
999
שאלה:
תשובה:
למנהגנו נותנים עבור כל בני הבית כדלקמן: "זכר למחצית השקל" היא זכר למחצית השקל שהיו נותנים במהלך חודש אדר, עבור קרבנות הציבור של השנה החדשה המתחילה בר"ח ניסן, כדברי המשנה "באחד באדר משמיעים על השקלים", ובכך הקדים הקב"ה את השקלים של עם ישראל לשקלים שהמן ביקש לתת למלך אחשוורוש. מאחר ועל מחצית השקל נצטוו "מבן עשרים שנה ומעלה", יש אומרים שהחיוב הוא מבן עשרים שנה בלבד, ורבים מהפוסקים כתבו שהוא מבן 13 שנה, ויש שכתבו שאף עבור ילדים, ויש שהוסיפו אף עבור עוברים זכר למה שנאמר "כל העובר על הפקודים". מי שכבר התחילו לתת עבורו בשנה אחת, אין להפסיק בכך. הרבי מה"מ הזכיר וציין כי המנהג הוא לתת עבור כל בני הבית.
נכתב ע"י הרב שמואל מקמל
מקור: מגילה יג, ב, מרדכי ריש פ"ק דיומא, שו"ע או"ח סתרצ"ד, מג"א שם סק"ג, כף החיים שם סכ"ז, דרכי חיים ושלום סתתמ"ג, שיחת תענית אסתר תשמ"ט, שיחות-קודש תשנ"ב ח"ב עמ' 787
מחצית השקל
1774
שאלה:
תשובה:
משתדלים לקרוא מגילה ברוב עם ובמנין. אף שיוצאים ידי חובה גם ללא מנין.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ע סי' תרצ סח"י, ראה מג"א סי' תרצ"ב סק"ה ("ונ"ל דיקראנה לנשים אחר אחר יציאת בית הכנסת, דמצווה שיצא הוא בקריאת הציבור").
פורים קריאת מגילה
938
שאלה:
תשובה:
אומרים תחנון, רק רבותינו נשיאנו אחר קבלת הנשיאות לא אמרו.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: ספר המנהגים עמ' 72
תפילה תחנון
2417
שאלה:
תשובה:
בקריאה בהברה ספרדית אין לכפול את המילה זכר, כיוון שבהברה זו ככלל אין ניכר ההבדל בין סגול לצירי.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
קריאת התורה פרשת זכור
651
שאלה:
תשובה:
נוהגים שלא לשלוח מנות לאבל אחרי פטירת אביו ואמו כל שנים עשר חודש. אם שלחו לו מנות מחוסר ידיעה וכדומה, מותר לו לקבלן.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: רמ"א סי' תרצ"ו ס"ו, קיצור שו"ע סי' קמ"ב ס"ז, שו"ת כתב סופר או"ח סי' קמ"א
פורים משלוח מנות שנת אבל
679
שאלה:
תשובה:
הדעה המקובלת בפוסקים היא שתבאנה הנשים לבית הכנסת לשמוע פרשת זכור, וכפי שעורר הרבי שנהגו נשי ישראל לבוא לבית-הכנסת; וכשאין הדבר מתאפשר תקרא קריאה זו מתוך החומש, ובנוסף תשתדל להשלים זאת בפורים ביום בשמיעת קריאת "ויבוא עמלק".
נכתב ע"י הרב שמואל מקמל
מקור: הנה נאמר: "זכור אל תשכח את אשר עשה לך עמלק". (דברים כה, יז) ודרשו חכמים, "זכור" - פירושו בפה, "ואל תשכח" - בלב (ספרי כי תצא, פ"ז). ותקנו חכמים לקיים את מצוות התורה, בקריאת פרשת 'זכור' פעם בשנה (מגילה כט, א). נחלקו הפוסקים האם נשים חייבות בקריאת "זכור". יש שכתבו שאין הנשים חייבות במחיית עמלק כי אינן לוחמות, ויש שכתבו שאמנם חייבות כי זו "מלחמת מצווה" ואינה מצווה שהזמן גרמא, אולם כיוון ששמיעתה מספר תורה אכן תלויה בזמן, אינן חייבות לשמעה מס"ת. וראה טוש"ע ונ"כ או"ח סתרפ"ה. שו"ע אדה"ז סי' רפב סט"ז.כה"ח שם סק"ל. שו"ת תורה לשמה סקפ"ז. ידי חיים סתרפ"ה ע' קל"ד. שיחת שבת זכור תשמ"א. שיחת שבת זכור תשמ"ג. סה"ש תשמ"ט ח"א עמ' 341 הע' 3 ובשוה"ג.
פרשת זכור
2117
שאלה:
תשובה:
מובא בגמרא שפת חמה מזיקה לגוף, אמנם אדמו"ר הזקן בשלחן ערוך שלו לא הביא זאת, וידוע שבהרבה מענייני רפואה המובאים בגמרא, השתנה הטבע בעולם. ובכף החיים מובא, שהדברים אמורים רק לגבי פת חמה ביותר. לכן בפועל המנהג להקל בפת חמה שאינה מש רותחת, וכפי שרואים בפועל שרבים וטובים לא מקפידים באכילת פיצה, טוסט וכדומה.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: גמ' יומא דף פ"ד ע"א, מג"א או"ח סי' רנ"ד ס"ק י"ז, שו"ע אדה"ז הל' שמירת גו"נ, כף החיים יו"ד סי' קט"ז וסי' קמ"ד, שו"ת באר משה ח"ח סי' צ"ח
שמירת הגוף והנפש מאכלי סכנה
364
שאלה:
תשובה:
כדי להיות חייב בברכה אחרונה בוודאות, צריך שיהיה כזית בפרי (27 סמ''ק), בד''כ בתמר אין כזית, אלא אם כן הוא ממש ענק. (לכן לא מומלץ לאכול תמר אחד שלם כי נכנסים לספק ברכה כי יש דיעה שעל פרי שלם מברכים ברכה אחרונה אף שאין בו כזית, אלא שלא נפסקה ההלכה כדיעה זו).
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: סדבה"נ פ"ח ס"א וס"ט
ברכות ברכה אחרונה
1950
שאלה:
תשובה:
קטן המצטער ביותר (אף אם אין לו דלקת), מותר לתת לו טיפול רפואי באמצעות 'קומפרס' (compress), אך יש להיזהר שלא ייסחטו נוזלים. ואם הדרך היחידה להקל את הכאב, היא להעביר מגבון שממנו נסחט חומר מרגיע – יש לעשות זאת רק בשינוי (כלאחר יד).
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: ראה 'הלכה למעשה – שבת' בהוצאת מכון הלכה חב"ד ח"ג פרק יא סעי' כט-ל ואילך.
שבת טיפול רפואי קטן
257
שאלה:
תשובה:
א. לגבי ערלה, בארץ ישראל נוקטים שחייב בערלה, בחו''ל נוקטים להקל שהוא כירק ואין בו ערלה. ב. ברכתו האדמה. ג. לעניין מעשר זה לא כל כך משנה, כי גם פרי העץ וגם פרי האדמה חייבים בתרומות ומעשרות.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: לגבי ערלה ראה במשפטי ארץ ערלה פ''א ד 3 ובהער' 19 20, שם לוקטו הדעות בזה ונתבארו, לגבי הברכה סדבה"נ פ"א ס"ב, פס''ת רג, ג הע' 18, פסקי תשובות סי' ר"ג ס"ג, לגבי מעשר שו"ע יו"ד סי' של"א סי"ג
ברכות ערלה תרומות ומעשרות
909
שאלה:
תשובה:
כן, אם לא התחיל עדיין את פסוק שמע ישראל עונה בקדושה על: קדוש, ברוך, ימלוך, וכן עונה אמן על ברכת הא-ל הקדוש.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ע אדה"ז סי' ס"ו ס"ב, ד' ז'
ברכות קריאת שמע הפסק בתפילה תפילה
606
שאלה:
תשובה:
כן, הש"ץ לא יעבור לאמירת התהלים למקום אחר בביהכנ"ס, אלא מיד אחרי אמירת "אך צדיקים" יתחיל באמירת התהלים, בעודו ליד עמוד התפילה.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שיחת ו' תשרי תש”ל (תורת מנחם חנ”ח ע' 53־52).
תפילה שליח ציבור תהילים
402
שאלה:
תשובה:
יש צדדים להיתר, אך הרבה פוסקים אוסרים - למעשה עליו לפנות לרב שמכירו ולשאול אותו האם הוא מתיר זאת בהתחשב במצבו.
נכתב ע"י הרב משה קורנווייץ
מקור: להלן מ''מ בנושא: מ''מ למכתבי הרבי בנושא: אג''ק ח''ו עמ' רסח, אג''ק ח''ו עמ' קנה - עיי''ש שנראה כי מסקנתו לאיסור. מ''מ לפוסקים שהתירו: מר''ם שיק חיו''ד סי' קע"ג שמתיר לצבוע בצבע אדום (שאין רגילות נשים לצבוע בו), שו''ת ויען דוד ח"א סו''ס קכ"ד שהסכים עמו למעשה, שו''ת אג''מ יו''ד ח''ב שמתיר לצבוע, עיי''ש שהביא עוד פוסקים, וראה גם בשו''ת מהרש''ם ח''ב סי' רמ"ג - ועיין מה שאסף בזה כאמיר בשו''ת דברי פנחס (מייערס) י''א סי' נ"ג (ועיי''ש שאחר שהביא את דעות הפוסקים מסיק להתיר לצורך שידוכים). יש שהציע שיעשה זאת ע''י גוי או כדורים, ראה מה שהאריך מאוד בסוגיא זו בספר לבוש מלכות (גיאת) עמ' קמ ואילך.
שידוכים לא ילבש
1760
שאלה:
תשובה:
מצד מנהג חב"ד אין צורך לעשות סעודה זו, אך אם רוצים ניתן לעשות.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שערי תשובה סי’ תקנ"א ס”ק ל"ג, (אך ראה בספר הנהגת המהרש”ל אות נ’ שסעודת שלישי למילה גדולה יותר מסעודת מילה שסעודה זו מפורשת בתורה שאברהם עשה סעודה למלאכים וסעודת מילה אינו נדרש אלא ברמז ביום הגמל).
ברית מילה סעודה
1332
שאלה:
תשובה:
יש מצוה לכבד אותם, כשם שמכבדים הורים, ולכן אין לקרוא בשמם הפרטי.
נכתב ע"י הרב שלמה הלפרן
מקור: שו"ע יו"ד סי' ר"מ סכ"ד ובט”ז ס”ק י"ט, קיצוש"ע קמג, כ.
כיבוד הורים
1624
שאלה:
תשובה:
תקנת רבותינו נשיאינו לומר בציבור בכל יום – בין בחול ובין בשבת – את שיעור התהלים היומי כפי שספר התהלים מחולק לימי החודש. לכן, גם מי שסיים את תפילתו לפני הציבור – ימתין באמירת שיעור התהלים, ויתחיל לאומרו יחד עם הציבור.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: אגרות קודש אדמו”ר הריי”צ ח”א ע' תקצט. סה”ש תרצ”ו ע' 18 ועוד.
תפילה תפילה בציבור תהילים
747
שאלה:
תשובה:
מפאת חשיבותו של היין מברכים עליו אף בתוך הסעודה, אלא שבשבתות וימים טובים אין מברכים על היין בסעודה - כיוון שהקידוש הוא מצרכי הסעודה ונפטר בברכת "הגפן" שבקידוש, ואף השומעים את הקידוש שטעמו מהיין נפטרו בברכה זו. אולם ברכת "הגפן" בהבדלה אינה פוטרת את שתייתו בסעודה שלאחריה, אלא אם-כן חשב בעת-הברכה לשתותו בסעודה. ולגבי משקאות חריפים המוגשים בתוך-הסעודה לאמירת "לחיים" וכדומה הדעה הרווחת למעשה שאין מברכים עליהם כלל בתוך הסעודה.
נכתב ע"י הרב ליאור רוזנבוים
מקור: ראה ברכות מב, ב, טוש"ע ונ"כ ושו"ע אדה"ז או"ח סקע"ד ס"א ואילך, סדברה"נ פ"ד ס"ז-יב. יצויין כי בשאלת ברכה על ה'משקה' בתוך הסעודה דנו הפוסקים האם יש לברך עליהם, והיו שניסו לחלק במטרת הבאתם ולחייב ברכה במצבים שונים אף בתוך הסעודה, אלא שכאמור רווחת הדעה שאין מברכים.
ברכות הנהנין לחיים משקאות המוגשים בסעודה
744
שאלה:
תשובה:
בלילות עד חצות הלילה, לא אומרים תחנון. תקנת אמירת תהילים הינה בהשכמה, כך שניתן לקום מוקדם - ובלבד שיהיה אחרי חצות הלילה - ולומר תהילים. אם לא מספיקים לפני התפילה, אפשר להשלים אחר כך.
נכתב ע"י הרב יוסף יצחק זלמנוב
מקור: ספר המנהגים עמ' 20.
תהילים שבת מברכים
1049

הלימוד באתר לזכות ר' יחזקאל בן גלדיס ורעייתו תמר בת שולמית נועם

יש לך שאלה בהלכה?
מוקדי ההלכה 'סמס לרב' ו'קו לרב' עומדים לרשותך, תוכלו לשלוח הודעה או להתקשר ולקבל מענה תוך זמן קצר.
message
סמסו שאלה לרב
055-7081737
call
חייגו למוקד ׳קו לרב׳
077-2251770
בוקר 11:00 – 13:00 ערב 15:00 – 24:00

התשובות המופיעות באתר, ניתנו לאנשים ששאלו באופן פרטי, ואין ללמוד ולהקיש למעשה ממקרה למקרה.
מכון הלכה חב"ד (ע"ר)
משרד המכון: 02-3011770
דוא"ל office@smslarav.co.il
E-mail HalakhaFr@smslarav.co.il
SMS au RAV • L'Institut d'Halakha
449,188
שאלות ותשובות
בארכיון ׳סמס לרב׳

יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד