אם זה לא בפני האם, נוהגים להקל בכך, אפילו אם השם אינו נפוץ.

כן. ולפחות לעדכן את סדרני החנות היכן נמצאת העגלה.

לא קוראים תהילים אחרי ברוך שאמר עד אחרי סיום תפילת שמונה עשרה.

בקריאת שמע וברכותיה, יש לעצור ולענות (למעט בפסוק הראשון של קריאת שמע ופסוק ברוך שם) אמן יהא שמיה רבא ואמן של דאמירן בעלמא, וכן ברכו.

אפשר לעשות מנין בלי קריאת התורה, על מנת לקרוא בתורה חייב שיהיו שישה שלא שמעו את הקריאה.

תפלת התשלומין נתקנה רק כהשלמה לתפלת העמידה, משום שתפלה היא בקשת רחמים, והלוואי שיתפלל האדם כל היום. אולם לגבי יתר קטעי התפלה כגון פסוקי דזמרה וברכות קריאת שמע לא תקנו תשלומין; ומי שאיחר זמן קריאת שמע, אף שהפסיד שכר מצוות קריאת שמע בזמנה, יקרא אותה שלא בזמנה בכדי שיקבל עליו עול מלכות שמיים, אך אם עברה עונתה כגון שלא קרא קריאת שמע כל יום והגיע הלילה, לא ישלימה.

אומרים, כי כבר הסתיימו ימי התשלומים לשבועות.

מביאים סידור אחר, ללא דיבור וללא הליכה מיותרת אלא מה שנצרך, וממשיכים את התפילה.

מותר להסתכל באלבום תמונות, אך יזהר לא לעיין בכיתוביות שמתחת לתמונות.

ביום שישי אחר חצות, בכתבי האריז''ל משמע שנכון לטבול אחר אמירת שמו''ת.

אין שום בעיה לשנות את דעתך וללכת למקום אחר, כששאל ענית לו את האמת כפי שהיה בדעתך באותו זמן.

יש שכתבו שניתן להשלים את ברכת שהחיינו בכל ימי התשלומין, אך יש שכתבו שלא ניתן, ההכרעה למעשה היא שלא ניתן להשלים מצד ספק ברכות להקל, אמנם טוב ונכון לברך על פרי חדש ולברך שהחיינו בלי ספק.

אכן רצוי להשלים.

כן מתענה, מלבד באיסרו חג שבו אסור להתענות.

מותר, רק באסרו חג אסור להתענות בשאר ימי התשלומין אין בעיה.

כן, אם הבשרי עצמו יהיה אחרי שעה מהחלבי, ובכל אופן אין לאכול באותה ארוחה בשרי וחלבי, אלא יש לברך ברכה אחרונה על אכילת החלבי, לפני התחלת הארוחה הבשרית.

גם בסעודת הלילה יש להקפיד לאכול בשר כבכל יו"ט, דחיוב השמחה [מדאורייתא] הוא הן ביום והן בלילה.

מנהג קדום קיים בתפוצות ישראל, לאכול בחג השבועות מאכלי חלב, והרבה טעמים נאמרו בזה. אלא שיחד עם קיום מנהג זה יש לזכור כי ישנו חיוב לאכול בשר בחג, שכן אמרו חכמים: "אין שמחה אלא בבשר", ונפסק להלכה שלמרות שעיקר מצוות שמחה היא בבשר שלמים, עדיין יש מצווה גם כיום באכילת בשר, נוסף על המנהג לאכול מאכלי חלב. ולמעשה, נהוג שאת מאכלי החלב אוכלים ביום חג השבועות לאחר הקידוש, לאחר סיום אכילת מאכלי החלב מברכים ברכה אחרונה וממתינים שעה, רוחצים את הידיים היטב על מנת להסיר את מה שנדבק בידיים ממאכלי החלב, מחליפים מפה, ואוכלים סעודת יום טוב בשרית.

נוהגים לטבול קודם התפילה, אף שטבלו כבר בעלות השחר.

מצוה על האדם להסתפר בערב יום טוב שלא יכנס לרגל שהוא מנוול, בפרט בערב חג שבועות אחרי שלא הסתפרו כל ימי הספירה.

נוהגים להיות ניעורים כל הלילה ולעסוק בתורה עד עלות השחר. בעניין זמן 'עלות השחר', הדעה המקובלת היא – כדברי הגר"ח נאה שהוא 120 דקות לפני 'הנץ החמה'. וכך ניתן לנהוג למעשה.

גם יחיד צריך לחכות, לכתחילה אם אפשר בקלות, כשיעור זמן שלוקח בבית הכנסת לשליח ציבור להגיע עד קדושה, ואם לא או במקרה שצריך להתפלל תפילת תשלומין, או שחוזר כדי לשבת לנפילת אפיים, מספיק להמתין זמן של הליכת ארבע אמות.

לא, אין להכין כלום משבת לחג,כשם שאסור להכין משבת לחול.

אם הקרם כיסה את כל האותיות, האותיות הן מחוקות ועומדות ומותר לאכול את העוגה.

אין בעיה להכין חלה או עוגה שכולה בצורה מסוימת לשבת או לחג, הבעיה היא לאכול עוגה שכתובים עליה אותיות או ציורים, אך עוגה שהיא עצמה עשויה מציור מותר לאוכלה (וכן המנהג פשוט בכמה קהילות שמכינים חלה בצורת מפתח או דג).

לא, רק בערב חג כמו כל שנה.

באופן זמני, מותר לישון שם.

אסור.

אם מניח שקף מתחת לקלף הנראה באמצעות האור וכותב על פי זה אין בעיה, אך להניח שבלונה בצורת האותיות מעל הקלף זה בעיה בכל מצב, בודאי אם רק שופך דיו שתתמלא לבד האות, פסול, מאחר ואין כאן כתיבה כלל, אלא אפילו אם כותב אות אות רק שכותב לפי השבלונה, יש בעיה מאחר ופעמים רבות חלק מהאות תכתב על השבלונה והאות שיצאה בפועל זו לא האות המדויקת שכתב הסופר.

אין לברך. ובכלל, אין להשהות אותם בחדר, ויש לשפכם בהקדם האפשרי.

זה מנהג כללי בעם ישראל, וגם בחב''ד נהגו בו.

לא, המנהג שהנער עולה בשני חמישי או מנחה בשבת, ואין מנהגינו לעלות למפטיר.

המגן אברהם הביא את דברי רב הונא שמאכל הראוי לאדם לא יביא לבהמה. לכן אם נשאר אוכל ממש, ראוי במידת האפשר לשמור ולהשתמש בהם בימים הקרובים וכדומה, אבל שאריות מועטות או מלוכלכות שלא ראויים לאכילה, אפשר להביא לבהמות חיות או ציפורים ללא חשש. והמקל לתת להם גם מאכלים טובים הראויים לאדם יש לו על מי לסמוך.

אם מערבים משהו בתוכו, מותר. כמו כן, אפשר להניח בתוכו חתיכות קטנות של ירק וכדומה ואח''כ להוציאן.

כ"ק אד"ש עורר על כך וביקש ב'בקשה נפשית' - אשר מכיוון שבימים אלו מודגש ענין האחדות, לכן יעשו התוועדויות של אחדות בשבת ערב ראש חודש סיון בעלות המנחה, או בימים הסמוכים לחג השבועות. על פי זה נהגו אנ"ש לערוך התוועדויות של אחדות בכל שנה, כהכנה לראש חודש סיון וחג השבועות. עיקר מטרת ההתוועדות היא עניין ה'אחדות' כפי שמודגש בשיחה. לשם כך, לא נוגע כל כך הזמן והעיתוי - האם היא תיעשה בשבת הסמוכה לחג השבועות, או בשבת הסמוכה לראש חודש סיון - אלא העיקר שתיעשה כפי רצון כל הקהל באופן שיוסיף באחדות ואהבת ישראל.

כן, בודאי שיש עניין לספור כל ערב גם אם החסיר ימים מאחר ויש אומרים שכל יום זו מצווה נפרדת שאינה תלויה בספירת הימים שלפניה, אלא שיש אומרים שהספירה כן תלויה בימים שלפניה, ולכן למעשה יש לספור בלי ברכה, וטוב לשמוע את הברכה מאחר.

במיץ אין בעיה, משום שאינו נחשב לפרי עצמו ולכן גם לא מברכים עליו "שהחיינו"

לא, אין הבדל בין נישואים ראשונים לשניים לעניין זה.

אכן. כדברי רבינו בסידור שזה מצווה מן המובחר.

חלק מכבוד הקודש, הוא איסור הפניית הגב, כך מצינו בכהן הגדול שהיה יוצא כשפניו אל הקודש. וכתבו הראשונים "ולא יחזיר אחוריו לס"ת אא"כ היה גבוה ממנו עשרה טפחים", וכך נפסק להלכה בשו"ע. וכתבו הפוסקים שאף אין לסדר מקומות כשגבם כלפי ארון הקודש. אולם ניתן להקל לצורך הלימוד ובפרט בעת מסירת שיעור בהיכל בית הכנסת כשפני הדורש אל הקהל ואחוריו כלפי ארון הקודש. מפני שהארון הוא רשות בפני עצמה, וגם משום שאין מניחים שם את הכיסא בקביעות, אלא רק בשעת הלימוד. אך כשמתאפשר נכון שלא לשבת ממש בסמיכות לארון הקודש כשהגב כלפיו, ואף בעת דרשה נכון להטות מעט ולא להפנות גב ממש.

מצות התפילה ודאי תישאר. רק שהתפילה תהיה בעיקר שבח והודאה על כל הטוב, ולדוגמא: במקום את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח, יאמרו נודה לך על שהצמחת קרן דוד.

כן, יחליף אותו אדם אחר ויתחיל מתחילת הברכה שעצר בה הקודם, ואם נעצר באמצע אחת משלושת הברכות הראשונות (עד הא-ל הקדוש) יתחיל מתחילת התפילה, ואם באחת משלושת הברכות האחרונות יתחיל מרצה.

עלונים ועיתונים שעיקרם חדשות וכדומה, אין לקרוא בהם בשבת.

אסור לעשות הגרלה בשבת, גם לא לצורך חיזוק לימוד אבות ובנים או מסיבות שבת וכדומה.

אין צורך, מפרישים רק מרווח ולא על החזר.

מי ששערות ראשו גדולות מצווה לגלחן קודם השבת, בכדי שלא יכנס לשבת כשהוא מנוול; ומצווה מן המובחר שהתספורת תהיה בערב שבת ממש ולא קודם לכן, בכדי שיהיה ניכר שמסתפר הוא לכבוד השבת, וכן מותר לספר יהודי בערב שבת כל היום, ואפילו תספורת כזו המוגדרת כ"מעשה אומן" מותרת בערב שבת. ואף מותר ליטול עליה שכר כיוון שהתספורת היא מלאכה שניכר בה שנעשית כעת לצורך השבת. כמובן שכל האמור הוא כאשר הדבר מתאפשר מבחינה הלכתית, וכן למעשה מקפידים שלא להסתפר בראש חודש גם כאשר הוא חל בערב שבת.

לפני גיל מצוות אינה יכולה לעשות הפרשת חלה.

חול המיועד מראש למשחק מבחינה עקרונית מותר לשחק בו בשבת, אך ראוי למנוע מלשחק בו מכיוון שבדרך כלל משחקים בו באופן האסור בשבת (ולמשל אסור להרטיבו, ליצור ממנו מגדלים או לצייר ולכתוב עליו). אך חול רך, מיד בלקיחת החול נסתמת הגומה שנוצרה מלקיחתו – מותר לשחק כרגיל. וחול שאינו רך כל כך, מותר רק ליטלו ממקום בולט מבלי שתווצר גומה בלקיחתו.

יש לחזור רק על הפסוק "פותח את ידיך" ולהמשיך במקום שאוחז.

אם זה יהיה מותג, ולא דבר תורה מותר.