
שאלות אחרונות
שאלה:
תשובה:
תפלת התשלומין נתקנה רק כהשלמה לתפלת העמידה, משום שתפלה היא בקשת רחמים, והלוואי שיתפלל האדם כל היום. אולם לגבי יתר קטעי התפלה כגון פסוקי דזמרה וברכות קריאת שמע לא תקנו תשלומין; ומי שאיחר זמן קריאת שמע, אף שהפסיד שכר מצוות קריאת שמע בזמנה, יקרא אותה שלא בזמנה בכדי שיקבל עליו עול מלכות שמיים, אך אם עברה עונתה כגון שלא קרא קריאת שמע כל יום והגיע הלילה, לא ישלימה.
נכתב ע"י הרב ליאור רוזנבוים
מקור: שו"ע אדה"ז או"ח סנ"ח ס"י-א.
שאלה:
שאלה:
תשובה:
יש שכתבו שניתן להשלים את ברכת שהחיינו בכל ימי התשלומין, אך יש שכתבו שלא ניתן, ההכרעה למעשה היא שלא ניתן להשלים מצד ספק ברכות להקל, אמנם טוב ונכון לברך על פרי חדש ולברך שהחיינו בלי ספק.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: באה"ט סי' תע"ג ס"א, פרמ"ג א"א שם ס"ק א', וראה לוח יומי הלכה למעשה - הרב ברוין.
שאלה:
תשובה:
מנהג קדום קיים בתפוצות ישראל, לאכול בחג השבועות מאכלי חלב, והרבה טעמים נאמרו בזה. אלא שיחד עם קיום מנהג זה יש לזכור כי ישנו חיוב לאכול בשר בחג, שכן אמרו חכמים: "אין שמחה אלא בבשר", ונפסק להלכה שלמרות שעיקר מצוות שמחה היא בבשר שלמים, עדיין יש מצווה גם כיום באכילת בשר, נוסף על המנהג לאכול מאכלי חלב.
ולמעשה, נהוג שאת מאכלי החלב אוכלים ביום חג השבועות לאחר הקידוש, לאחר סיום אכילת מאכלי החלב מברכים ברכה אחרונה וממתינים שעה, רוחצים את הידיים היטב על מנת להסיר את מה שנדבק בידיים ממאכלי החלב, מחליפים מפה, ואוכלים סעודת יום טוב בשרית.
נכתב ע"י הרב יוסף אברהם פיזם
מקור: ראה פסחים קה, ב. יצויין כי איסור אכילת בשר בחלב קשור במיוחד לחגים, שכן איסור זה נאמר בתורה בפרשת המועדות, מפני שברגל היו רגילים לאכול בהמות רבות, לכן הזהירה התורה דווקא במקום בו הדבר שכיח ביותר. אולם לחג השבועות יש זיקה מיוחדת לאיסור אכילת בשר בחלב. וראה כלבו סנ"ב (ושם "דבש וחלב". וראה שה"ש ד, יא דב"ר ז, ג שהתורה נמשלה לדבש וחלב). טוש"ע ונ"כ או"ח סתקכ"ט. ש"ך יו"ד ספ"ט ס"ק טז. פמ"ג שפתי-דעת שם סק"ז. שו"ע אדה"ז או"ח סתקכ"ט ס"ז. סתצ"ד סט"ז וראה של"ה (מסכת שבועות קפ, ב). וראה התוועדויות תשמ"ג ח"ג ע' 1579, שהוא שבחם של ישראל שלהם ניתנה התורה ולא למלאכי השרת שלא הקפידו על אכילת בשר וחלב, כפי שמצינו בתורה בנוגע למלאכים שבאו אל אברהם. וראה ספר הלכה למעשה חג השבועות (בהוצאת מכון הלכה חב"ד) ע' 112.
שאלה:
תשובה:
נוהגים להיות ניעורים כל הלילה ולעסוק בתורה עד עלות השחר. בעניין זמן 'עלות השחר', הדעה המקובלת היא – כדברי הגר"ח נאה שהוא 120 דקות לפני 'הנץ החמה'. וכך ניתן לנהוג למעשה.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ע אדה"ז סי' תצ"ד ס"ג, ראה ספר 'שיעור מקוה' ע' קפד. עיי"ש, בעניין זה ישנם כמה דיעות בין רבני אנ"ש, וראה ב"אוצרות ירושלים" חלק עה סתשצא ע' תתשצה־ז, קובץ יגדיל תורה שנה עשירית חוברת ג (ע) סמ"ה, קובץ רז"ש עמ' 172 ואילך, קובץ יגדיל תורה שנה עשירית, חוברת ד (עא) סי' נט. וראה שיעורי ציון להגרא"ח נאה ע' עד (אות לז ובהערה 15).
שאלה:
תשובה:
אין בעיה להכין חלה או עוגה שכולה בצורה מסוימת לשבת או לחג, הבעיה היא לאכול עוגה שכתובים עליה אותיות או ציורים, אך עוגה שהיא עצמה עשויה מציור מותר לאוכלה (וכן המנהג פשוט בכמה קהילות שמכינים חלה בצורת מפתח או דג).
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ע אדה"ז סי' ש"מ ס"ד, שם סי' תנ"ח ס"ז, שם סי' ת"ס ס"ט, קצוה"ש סי' קמ"ד בדה"ש ס"ק ג', שבת כהלכה פרק עשרים סע"ג - ע"ה ובהערה קפ"ה וביאורים אות ל"ב,
שאלה:
תשובה:
אם מניח שקף מתחת לקלף הנראה באמצעות האור וכותב על פי זה אין בעיה, אך להניח שבלונה בצורת האותיות מעל הקלף זה בעיה בכל מצב, בודאי אם רק שופך דיו שתתמלא לבד האות, פסול, מאחר ואין כאן כתיבה כלל, אלא אפילו אם כותב אות אות רק שכותב לפי השבלונה, יש בעיה מאחר ופעמים רבות חלק מהאות תכתב על השבלונה והאות שיצאה בפועל זו לא האות המדויקת שכתב הסופר.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: ע"פ שו"ע אדה"ז סי' ל"ב סכ"ב - כ"ג, וראה קובץ לשכת הקודש חלק ב'.
שאלה:
תשובה:
המגן אברהם הביא את דברי רב הונא שמאכל הראוי לאדם לא יביא לבהמה. לכן אם נשאר אוכל ממש, ראוי במידת האפשר לשמור ולהשתמש בהם בימים הקרובים וכדומה, אבל שאריות מועטות או מלוכלכות שלא ראויים לאכילה, אפשר להביא לבהמות חיות או ציפורים ללא חשש. והמקל לתת להם גם מאכלים טובים הראויים לאדם יש לו על מי לסמוך.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: גמרא תענית דף כ, מג"א סי' קע"א ס"ק א', משנ"ב שם ס"ק י"א. (הביא שהא״ר הסתפק אם הלכה כרב הונא, והמחצית השקל היקל בזה אם זה מה שיש לו לתת להם, והביא שלכאורה ע"פ זה מנהג העולם להקל לתת פת לציפורים).
שאלה:
תשובה:
כ"ק אד"ש עורר על כך וביקש ב'בקשה נפשית' - אשר מכיוון שבימים אלו מודגש ענין האחדות, לכן יעשו התוועדויות של אחדות בשבת ערב ראש חודש סיון בעלות המנחה, או בימים הסמוכים לחג השבועות. על פי זה נהגו אנ"ש לערוך התוועדויות של אחדות בכל שנה, כהכנה לראש חודש סיון וחג השבועות.
עיקר מטרת ההתוועדות היא עניין ה'אחדות' כפי שמודגש בשיחה. לשם כך, לא נוגע כל כך הזמן והעיתוי - האם היא תיעשה בשבת הסמוכה לחג השבועות, או בשבת הסמוכה לראש חודש סיון - אלא העיקר שתיעשה כפי רצון כל הקהל באופן שיוסיף באחדות ואהבת ישראל.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: התוועדויות תשמ"ו ח"ג עמ' 366, לקו"ש חכ"ח עמ' 239.
שאלה:
תשובה:
חלק מכבוד הקודש, הוא איסור הפניית הגב, כך מצינו בכהן הגדול שהיה יוצא כשפניו אל הקודש. וכתבו הראשונים "ולא יחזיר אחוריו לס"ת אא"כ היה גבוה ממנו עשרה טפחים", וכך נפסק להלכה בשו"ע.
וכתבו הפוסקים שאף אין לסדר מקומות כשגבם כלפי ארון הקודש. אולם ניתן להקל לצורך הלימוד ובפרט בעת מסירת שיעור בהיכל בית הכנסת כשפני הדורש אל הקהל ואחוריו כלפי ארון הקודש. מפני שהארון הוא רשות בפני עצמה, וגם משום שאין מניחים שם את הכיסא בקביעות, אלא רק בשעת הלימוד. אך כשמתאפשר נכון שלא לשבת ממש בסמיכות לארון הקודש כשהגב כלפיו, ואף בעת דרשה נכון להטות מעט ולא להפנות גב ממש.
נכתב ע"י הרב שמואל מקמל
מקור: יומא נג, א, רמב"ם הל' ס"ת פ"י, ה"י, תשובת הרמב"ם פאר הדור ע"ח, שו"ע יו"ד סרפ"ב, ס"א, ט"ז שם סק" א, ואו"ח סק"נ, סק"ב, שו"ת מנח"י ח"ה ע"ח, צדקה ומשפט פט"ז הערה ל
שאלה:
תשובה:
אסור לעשות הגרלה בשבת, גם לא לצורך חיזוק לימוד אבות ובנים או מסיבות שבת וכדומה.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ע ורמ"א סשכ"ב ס"ו, וראה שם במ"א ס"ק ט. וראה בשו"ת שבט הלוי ח"ט סוף סי' עח. מעדני יו"ט ח"א סי' סב. וראה ספר 'הלכה למעשה – שבת' בהוצאת מכון הלכה חב"ד ח"ג פי"ח סכ"ה וראה הע' 22-3 שם.
שאלה:
תשובה:
מי ששערות ראשו גדולות מצווה לגלחן קודם השבת, בכדי שלא יכנס לשבת כשהוא מנוול; ומצווה מן המובחר שהתספורת תהיה בערב שבת ממש ולא קודם לכן, בכדי שיהיה ניכר שמסתפר הוא לכבוד השבת, וכן מותר לספר יהודי בערב שבת כל היום, ואפילו תספורת כזו המוגדרת כ"מעשה אומן" מותרת בערב שבת. ואף מותר ליטול עליה שכר כיוון שהתספורת היא מלאכה שניכר בה שנעשית כעת לצורך השבת. כמובן שכל האמור הוא כאשר הדבר מתאפשר מבחינה הלכתית, וכן למעשה מקפידים שלא להסתפר בראש חודש גם כאשר הוא חל בערב שבת.
נכתב ע"י הרב שמעון פרבר
מקור: שו"ע ונ"כ סתקנ"א ס"ד, שו"ע אדה"ז או"ח סרנ"א ס"ד, סר"ס, ס"א, סתצ"ג ס"א.
שאלה:
תשובה:
חול המיועד מראש למשחק מבחינה עקרונית מותר לשחק בו בשבת, אך ראוי למנוע מלשחק בו מכיוון שבדרך כלל משחקים בו באופן האסור בשבת (ולמשל אסור להרטיבו, ליצור ממנו מגדלים או לצייר ולכתוב עליו).
אך חול רך, מיד בלקיחת החול נסתמת הגומה שנוצרה מלקיחתו – מותר לשחק כרגיל. וחול שאינו רך כל כך, מותר רק ליטלו ממקום בולט מבלי שתווצר גומה בלקיחתו.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: ראה שו"ע אדה"ז או"ח סתצ"ח סכ"ז שעפר שייחדו למלאכתו איננו מוקצה וראה שם סכ"ט. ועיי"ש בסי' שמ ס"ו שגם כתיבה שאינה מתקיימת אסורה מדרבנן. וראה ספר 'הלכה למעשה – שבת' בהוצאת מכון הלכה חב"ד ח"ג פי"ח סעי' נב-ג ובהערות 52-6 שם.
הלימוד באתר לזכות ר' יחזקאל בן גלדיס ורעייתו תמר בת שולמית נועם
יש לך שאלה בהלכה?
מוקדי ההלכה 'סמס לרב' ו'קו לרב' עומדים לרשותך, תוכלו לשלוח הודעה או להתקשר ולקבל מענה תוך זמן קצר.
סמסו שאלה לרב
055-7081737
חייגו למוקד ׳קו לרב׳
077-2251770
בוקר 11:00 – 13:00 ערב 15:00 – 24:00
התשובות המופיעות באתר, ניתנו לאנשים ששאלו באופן פרטי, ואין ללמוד ולהקיש למעשה ממקרה למקרה.